( כל מיני דברים על כל מיני דברים )

מסתבר שלפני חודשיים קיבלתי איזה מסר ליוזר תפוז הנשכח, המשמש אותי בעיקר לבירורי לימודים, ממישהו ממרקורי. משהו על סיפור שפרסמתי לפני שנות אור, הוא לא כתב איזה רק כתב לחזור אליו.
אז היום תוך שיטוטי אקדמיה מצאתי את המסר ואז החל החיפוש המפרך של כל סיפור ששמתי בתפוז, שזה לא הרבה.

האמת היא שלא כתבתי כבר שנות אור בעצמי. והאמת היא ששנאתי להיזכר בעובדה הזאת ( Read more... )

היום התבאסתי קצת בגלל קשיי להגיע להקמה. בסוף ויתרתי. אבל הבאסה לא נשארה הרבה זמן. מצאתי את עצמי היום כל פרק זמן חושבת  "מחר ביגור", והתשובה האוטומטית של הראש שלי - "איזה כיף".
אני מוצפת בנוסטלגיה תהומית. ביגור 3, נקודה די משמעותית. לא ברור לי איך שכנעו אותי ללכת לשם, אבל אני זוכרת שפחדתי נורא לשחק עם אנשים שאני לא מכירה, לדבר עם אנשים שאני לא מכירה ( Read more... )

שמעתי על זה די מזמן לראשונה, אבל היום גם קיבלתי מייל, עם תקנות ושלבים וכאלה. מבטלים את הדואר המקמרי בצה"ל. זה אומר שלא יהיה דואר חיצוני יותר.
נדהמתי והשמעתי קולות הפתעה עד שחברתי אמרה לי ש"אף אחד לא משתמש בזה". וזה נכון. אני בספק שיהיו רבים שיהיה להם אכפת. למען האמת, אפילו המפקדת שלי שכבר בשירות 20 שנה בערך השמיעה מעין הערת פליאה מינימלית שכזה, והיא ( Read more... )

אז. עכשיו יום כיפור. ואני כותבת במחשב. לפני שעה וחצי נתתי לעצמי, למיגרנה שלי, ולרעב שלי לגרום לי לשבור את הצום. מאז זה היה כמו מפולת מחשבות.
למה בעצם שמרתי? אני לא יודעת. זה בסופו של דבר מגיע לשאלה הזו שנענית ב"לא יודעת" כמו ששאלות דומות אחרות נענו בשש השנים האחרונות. מרגיש קצת כמו הפעם הראשונה שחיללתי שבת. כשהבנתי שזה לא באמת מפריע לי, שאני לא ( Read more... )

הלכתי עם עוד כמה אנשים מהמדור למפגש הסברה על קורס קצינים. הנוכחות חובה, אז לא באמת הייתה לי ברירה. אבל כשסיימנו, הוחלט ללכת למקום סמוך לבקר מישהו מהמדור שיצא לקצונה ונמצא שם בקורס ההכנה. הייתי בספק שיתנו לנו להיכנס. זכרתי היטב את תנאי הכניסה שבזמני היו די מוגבלים, את הצגת התעודות שכבר מזמן אין לי, את הבדיקות הקפדניות בשני השערים.
למקום קוראים בה"ד ( Read more... )

בזמן האחרון פיתחתי המון תמונות ששכבו במגירה שנים. ביניהם התמונות של פולין. שנתיים עברו, ואני כבר בקושי יכולה להפריד בין מחנה למחנה כשאני מביטה בתמונות. חברה שלי הייתה צריכה להזכיר לי באיזה מחנה מדובר לפני כמה ימים כשעברתי על הפיתוחים.
עכשיו אני מביטה בהם שוב, עוברת, תמונה תמונה. החלחלה שחשתי חוזרת, מצמררת. כל התיל הזה, וכל הדשא הירוק כל כך.

( Read more... )