בזמן האחרון פיתחתי המון תמונות ששכבו במגירה שנים. ביניהם התמונות של פולין. שנתיים עברו, ואני כבר בקושי יכולה להפריד בין מחנה למחנה כשאני מביטה בתמונות. חברה שלי הייתה צריכה להזכיר לי באיזה מחנה מדובר לפני כמה ימים כשעברתי על הפיתוחים.
עכשיו אני מביטה בהם שוב, עוברת, תמונה תמונה. החלחלה שחשתי חוזרת, מצמררת. כל התיל הזה, וכל הדשא הירוק כל כך.