זה לא הצבא. את מספיק חזקה בשביל שאפילו ארגון גדול כמו צה"ל לא יצליח לשנות אותך, אלא אם תחליטי אחרת. ואת לא ראש קטן. זה הכל עניין של קילומטרים. ואני אסביר. ברק שומר כשרות. בפסח הוא לא אוכל חמץ. ואני מכבדת את זה. בפסח האחרון יצא לנו להיות בצימר בצפון ואחד הדברים שעשינו היה לקנות שלל מאכלים אורגאניים לאכול. קנינו גם פסטה אורגנית, שבאופן הכי טבעי בעולם בישלנו באותו הערב. היא היתה טעימה להפליא. ודווקא אמא שלי, שהתקשרה לשאול מה קורה, שאלה איך זה שברק אוכל פסטה בפסח. ורק אז שמנו לב.
אם זה קרה לנו בחופשה פשוטה בצפון, אז הגיוני שבסיס סגור ייצור תחושת ריחוק מהמציאות ושאר העולם. ואז שם כבר שנתיים וחצי. אני מאמינה שביום שתצאי פתאום תגלי שהעולם לא הלך לשומקום, ואת עדיין את.
שתיכן צודקות לא מעט, כמובן. אני מניחה שכשאני אצא העולם יחזור להיות מלא בדברים טיפה יותר חשובים מ"מתי אני עושה לילה", "איזה טייסות עושות מה מחר" ו"למה לעזאזל טייס המסוק הזה טיפש להחריד". אני אחזור לחשוב על דברים שהם לא שעות ישיבה בעמדה, סימולציות לעשות ומבחנים לבדוק. אבל זה לא רק הקילומטראז' - זו כל ההוויה שאומרת שאין דבר יותר חשוב מהיום-מחר, והמקסימום שמסתכלים קדימה זה שבוע.
כשהייתי קטנה ואמא שלי רצתה להדגיש לי שאני אנוכית או אגוצנטרית, היא נהגה לצטט לי - "רק על עצמי לדבר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה". אני מניחה שהצבא גרם לזה באמת להתממש קצת.... וחבל לי. לא אוהבת את עצמי ככה.
אבל גם זה יעבור. וכשזה יקרה, לא רק שיהיה לך בית חם אחד לחזור אליו, יהיה לך גם עוד אחד בכפר-סבא שיחכה לך. ואנשים שאוהבים אותך ויתמכו בך ואת עוד תחזרי לעצמך, אני בטוחה. ואחרי כמה זמן גם תלמדי להפריד בין עבודה לבין שאר החיים - זה הרבה יותר קל באזרחות.
יקירי, אתה מתפרץ לדלת פתוחהgalmapleJuly 24 2007, 11:10:33 UTC
בניגוד לכותבת בקישור שהבאת, אני לא בחורה מבית דתי שפתאום הבינה שכל התפילות האלה לא עושות לה נעים בפנים.
אני בחורה מבית חילוני (שמו"צניקים, בועלי טרפות ואוכלי נידות), שגילתה את הדרך היפה שבה היהדות מפלרטטת עם המון ערכים, רעיונות ואידיאלים. (שים לב - היהדות ולא היהודים. את הדרך שבה רוב היהודים מתמודדים עם היהדות אני הרבה פחות מעריכה).
אני לא רוצה "להרגיש" משהו בנוגע לאסונות עברו. אחרי הכל, כדברי כוורת - מאז עברו הרבה גשרים מעל המים. זה יום שבו אמורים לחשוב על שנאת-חינם, על סובלנות כלפי דיעות שונות בעם, על חורבן של תרבויות וכו'. אני רוצה להצליח לחשוב על הנושא מזווית טיפה שונה. לחדש לעצמי משהו. כי זו אחת התכונות שאני הכי אוהבת בזרם הספציפי של היהדות שנחשפתי אליו - הרצון להעלות כל הזמן רעיונות חדשים אל מול המסורת. להתפתח.
אני באמת לא מבין את תשעה באב.lahedgeJuly 24 2007, 15:46:36 UTC
אבל בתשעה באב אומר שאת מסכימה עם שלושה עקרונות - א. חבל שבית המקדש חרב. ב. בית המקדש צריך לקום שוב. ג. זה שהקמנו כאן מדינה יהודית ראוייה, בדם ויזע (ולהזכירך, לחלוצים לא היה לא מזגן ולא גוגל), עניין חסר משמעות, בעצם.
אבל בעוד שאני מסוגל להבין למה יש אנשים שחושבים שזה די היה בעסה שבית המקדש חרב, גם אם אני לא מסכים עם זה, הקמתו מחדש תהיה אסון. שלא לדבר על כך שלולא חרב בית המקדש, היהדות לא היתה משתנה, והופכת מדת פיסית של קורבנות, לדת שעוסקת בענייני אמונה. זה היה הזרז לשינוי אדיר, ודווקא רב תועלת.
ומדינת ישראל, מבחינתי, עם כל חסרונותיה, היא דבר נהדר, וכמעט בלתי נתפס. ואם מישהו חושב שלפני חורבן כזה או אחר היה כאן יותר טוב, דומני שאין אלו יותר מהזיות רומנטיות.
Re: אני באמת לא מבין את תשעה באב.galmapleJuly 25 2007, 17:57:44 UTC
לא נכון!
בתשעה באב אני מסכימה עם העקרון הפשוט ששנאת חינם תהרוס את העם מבפנים. שסדקים פנימיים יפוררו את המדינה. ושזה חבל.
חוצמזה, אני טוענת שכיום הציונות היא כבר לא בנייה פיזית של המדינה (וככה אני ציונית ונגד התנחלויות בו-זמנית), אלא בנייה רוחנית, אידיאולוגית וחברתית של העם היושב במדינה הזו. ולהפסיק לשנוא אחד את השני לשווא זה צעד בכיוון הנכון, וצעד לא קטן בכלל.
אין ספק שהגולה תרמה רבות להתפתחות הרוחנית של העם. עכשיו אסור שהשיבה לארץ תהרוס את זה.
Re: אני באמת לא מבין את תשעה באב.lahedgeJuly 25 2007, 18:36:48 UTC
את מסבירה למה צריך לזכור את האתוס (לא את המציאות. הבית או השלטון או האומה הרי לא *באמת* חרבו בגלל שנאת חינם). אבל מאיפה צומח האבל או כל רגש אחר שחבל לך שאת לא מצליחה להרגיש?
Re: אני באמת לא מבין את תשעה באב.galmapleJuly 26 2007, 22:40:00 UTC
נכון. לא כל-כך אכפת לי מהאמת ההיסטורית. כלומר, ההיסטוריה קיימת רק כדי שנלמד ממנה, לא? ואני אבחר מה אני אלמד מההיסטוריה שלי, ואיך, תודה רבה. אחרי הכל, מה התועלת באירוע מסויים אם אתה לא מפיק ממנו משהו? יותר חשוב לי לדבר על שנאת חינם וכל האתוס והשאלות הסבוכות שסביבו (לסלוח לכופרים? לא עדיף להצילם בנפשם? אפשר לעמוד מנגד?) מאשר על גיאופוליטיקה מסובכת של מעצמות שגוועו מזמן.
Comments 31
אני לא חושבת שזה קשור לצבא. אני חושבת שזה קשור להתבגרות ולחיים בארץ הצינית שלנו.
Reply
אם זה קרה לנו בחופשה פשוטה בצפון, אז הגיוני שבסיס סגור ייצור תחושת ריחוק מהמציאות ושאר העולם. ואז שם כבר שנתיים וחצי. אני מאמינה שביום שתצאי פתאום תגלי שהעולם לא הלך לשומקום, ואת עדיין את.
Reply
אני מניחה שכשאני אצא העולם יחזור להיות מלא בדברים טיפה יותר חשובים מ"מתי אני עושה לילה", "איזה טייסות עושות מה מחר" ו"למה לעזאזל טייס המסוק הזה טיפש להחריד". אני אחזור לחשוב על דברים שהם לא שעות ישיבה בעמדה, סימולציות לעשות ומבחנים לבדוק.
אבל זה לא רק הקילומטראז' - זו כל ההוויה שאומרת שאין דבר יותר חשוב מהיום-מחר, והמקסימום שמסתכלים קדימה זה שבוע.
כשהייתי קטנה ואמא שלי רצתה להדגיש לי שאני אנוכית או אגוצנטרית, היא נהגה לצטט לי - "רק על עצמי לדבר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה". אני מניחה שהצבא גרם לזה באמת להתממש קצת.... וחבל לי. לא אוהבת את עצמי ככה.
Reply
יאללה נו מתי רואים אותך? יש לי מתנה בשבילך.
Reply
שאלה מצויינת. אני אהיה בתל-אביב בסביבות חמש, לדעתי, ואז יש לי זמן עד הערב. יש לכם תוכניות?
Reply
http://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/personal_stories/9avdu.html
Reply
אני בחורה מבית חילוני (שמו"צניקים, בועלי טרפות ואוכלי נידות), שגילתה את הדרך היפה שבה היהדות מפלרטטת עם המון ערכים, רעיונות ואידיאלים. (שים לב - היהדות ולא היהודים. את הדרך שבה רוב היהודים מתמודדים עם היהדות אני הרבה פחות מעריכה).
אני לא רוצה "להרגיש" משהו בנוגע לאסונות עברו. אחרי הכל, כדברי כוורת - מאז עברו הרבה גשרים מעל המים. זה יום שבו אמורים לחשוב על שנאת-חינם, על סובלנות כלפי דיעות שונות בעם, על חורבן של תרבויות וכו'. אני רוצה להצליח לחשוב על הנושא מזווית טיפה שונה. לחדש לעצמי משהו. כי זו אחת התכונות שאני הכי אוהבת בזרם הספציפי של היהדות שנחשפתי אליו - הרצון להעלות כל הזמן רעיונות חדשים אל מול המסורת.
להתפתח.
וזה מה שחסר לי.
Reply
Reply
Reply
א. חבל שבית המקדש חרב.
ב. בית המקדש צריך לקום שוב.
ג. זה שהקמנו כאן מדינה יהודית ראוייה, בדם ויזע (ולהזכירך, לחלוצים לא היה לא מזגן ולא גוגל), עניין חסר משמעות, בעצם.
אבל בעוד שאני מסוגל להבין למה יש אנשים שחושבים שזה די היה בעסה שבית המקדש חרב, גם אם אני לא מסכים עם זה, הקמתו מחדש תהיה אסון. שלא לדבר על כך שלולא חרב בית המקדש, היהדות לא היתה משתנה, והופכת מדת פיסית של קורבנות, לדת שעוסקת בענייני אמונה. זה היה הזרז לשינוי אדיר, ודווקא רב תועלת.
ומדינת ישראל, מבחינתי, עם כל חסרונותיה, היא דבר נהדר, וכמעט בלתי נתפס. ואם מישהו חושב שלפני חורבן כזה או אחר היה כאן יותר טוב, דומני שאין אלו יותר מהזיות רומנטיות.
Reply
בתשעה באב אני מסכימה עם העקרון הפשוט ששנאת חינם תהרוס את העם מבפנים. שסדקים פנימיים יפוררו את המדינה. ושזה חבל.
חוצמזה, אני טוענת שכיום הציונות היא כבר לא בנייה פיזית של המדינה (וככה אני ציונית ונגד התנחלויות בו-זמנית), אלא בנייה רוחנית, אידיאולוגית וחברתית של העם היושב במדינה הזו. ולהפסיק לשנוא אחד את השני לשווא זה צעד בכיוון הנכון, וצעד לא קטן בכלל.
אין ספק שהגולה תרמה רבות להתפתחות הרוחנית של העם. עכשיו אסור שהשיבה לארץ תהרוס את זה.
Reply
אבל מאיפה צומח האבל או כל רגש אחר שחבל לך שאת לא מצליחה להרגיש?
Reply
אחרי הכל, מה התועלת באירוע מסויים אם אתה לא מפיק ממנו משהו? יותר חשוב לי לדבר על שנאת חינם וכל האתוס והשאלות הסבוכות שסביבו (לסלוח לכופרים? לא עדיף להצילם בנפשם? אפשר לעמוד מנגד?) מאשר על גיאופוליטיקה מסובכת של מעצמות שגוועו מזמן.
קרה משהו. מה תפיק מזה זו בחירתך.
Reply
Leave a comment