זה לא הצבא. את מספיק חזקה בשביל שאפילו ארגון גדול כמו צה"ל לא יצליח לשנות אותך, אלא אם תחליטי אחרת. ואת לא ראש קטן. זה הכל עניין של קילומטרים. ואני אסביר. ברק שומר כשרות. בפסח הוא לא אוכל חמץ. ואני מכבדת את זה. בפסח האחרון יצא לנו להיות בצימר בצפון ואחד הדברים שעשינו היה לקנות שלל מאכלים אורגאניים לאכול. קנינו גם פסטה אורגנית, שבאופן הכי טבעי בעולם בישלנו באותו הערב. היא היתה טעימה להפליא. ודווקא אמא שלי, שהתקשרה לשאול מה קורה, שאלה איך זה שברק אוכל פסטה בפסח. ורק אז שמנו לב.
אם זה קרה לנו בחופשה פשוטה בצפון, אז הגיוני שבסיס סגור ייצור תחושת ריחוק מהמציאות ושאר העולם. ואז שם כבר שנתיים וחצי. אני מאמינה שביום שתצאי פתאום תגלי שהעולם לא הלך לשומקום, ואת עדיין את.
שתיכן צודקות לא מעט, כמובן. אני מניחה שכשאני אצא העולם יחזור להיות מלא בדברים טיפה יותר חשובים מ"מתי אני עושה לילה", "איזה טייסות עושות מה מחר" ו"למה לעזאזל טייס המסוק הזה טיפש להחריד". אני אחזור לחשוב על דברים שהם לא שעות ישיבה בעמדה, סימולציות לעשות ומבחנים לבדוק. אבל זה לא רק הקילומטראז' - זו כל ההוויה שאומרת שאין דבר יותר חשוב מהיום-מחר, והמקסימום שמסתכלים קדימה זה שבוע.
כשהייתי קטנה ואמא שלי רצתה להדגיש לי שאני אנוכית או אגוצנטרית, היא נהגה לצטט לי - "רק על עצמי לדבר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה". אני מניחה שהצבא גרם לזה באמת להתממש קצת.... וחבל לי. לא אוהבת את עצמי ככה.
אבל גם זה יעבור. וכשזה יקרה, לא רק שיהיה לך בית חם אחד לחזור אליו, יהיה לך גם עוד אחד בכפר-סבא שיחכה לך. ואנשים שאוהבים אותך ויתמכו בך ואת עוד תחזרי לעצמך, אני בטוחה. ואחרי כמה זמן גם תלמדי להפריד בין עבודה לבין שאר החיים - זה הרבה יותר קל באזרחות.
אם זה קרה לנו בחופשה פשוטה בצפון, אז הגיוני שבסיס סגור ייצור תחושת ריחוק מהמציאות ושאר העולם. ואז שם כבר שנתיים וחצי. אני מאמינה שביום שתצאי פתאום תגלי שהעולם לא הלך לשומקום, ואת עדיין את.
Reply
אני מניחה שכשאני אצא העולם יחזור להיות מלא בדברים טיפה יותר חשובים מ"מתי אני עושה לילה", "איזה טייסות עושות מה מחר" ו"למה לעזאזל טייס המסוק הזה טיפש להחריד". אני אחזור לחשוב על דברים שהם לא שעות ישיבה בעמדה, סימולציות לעשות ומבחנים לבדוק.
אבל זה לא רק הקילומטראז' - זו כל ההוויה שאומרת שאין דבר יותר חשוב מהיום-מחר, והמקסימום שמסתכלים קדימה זה שבוע.
כשהייתי קטנה ואמא שלי רצתה להדגיש לי שאני אנוכית או אגוצנטרית, היא נהגה לצטט לי - "רק על עצמי לדבר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה". אני מניחה שהצבא גרם לזה באמת להתממש קצת.... וחבל לי. לא אוהבת את עצמי ככה.
Reply
יאללה נו מתי רואים אותך? יש לי מתנה בשבילך.
Reply
שאלה מצויינת. אני אהיה בתל-אביב בסביבות חמש, לדעתי, ואז יש לי זמן עד הערב. יש לכם תוכניות?
Reply
רוצה לבוא?
Reply
Reply
Reply
Leave a comment