אני גמורה, סחוטה, מבוזבזת ועוד אי אלו מילים שבקושי יתארו את מצבי. ימים קשים עוברים על כוחותי ואני מכלה את זמני הלא פנוי בריצות בין בתי חולים, משימות הקשורות באנשים המאושפזים בהם, לימודים
וכמובן עבודה, עבודה ועבודה.
היום לפני שבוע נכחתי בהלוויה של קרובת משפחה קשישה, שהייתה אמנם עצובה כדרכן של הלוויות אבל לא הייתי מאוד קרובה לנפטרת. מצד שני בת דודתי
(
Read more... )