(Untitled)

[ridds]

אני גמורה, סחוטה, מבוזבזת ועוד אי אלו מילים שבקושי יתארו את מצבי. ימים קשים עוברים על כוחותי ואני מכלה את זמני הלא פנוי בריצות בין בתי חולים, משימות הקשורות באנשים המאושפזים בהם, לימודים 
וכמובן עבודה, עבודה ועבודה.
היום לפני שבוע נכחתי בהלוויה של קרובת משפחה קשישה, שהייתה אמנם עצובה כדרכן של הלוויות אבל לא הייתי מאוד קרובה לנפטרת. מצד שני בת דודתי

Comments

[achmo]

(חיבוק)

(וגם, אני שולחת במשלוח אווירי טלפתי מיוחד חבילה של אנרגיה סופר דופר לשעת חירום)

תודה על המשלוח

[ridds]

יש מצב שבזכותך עשיתי גיחה למכולת
:)

Re: תודה על המשלוח

[achmo]

:-)

[raisinlike]

אני מצטערת לשמוע. ניסיתי לדלות מנסיוני משהו מעודד או חכם להגיד ואני לא מצליחה לחשוב על כלום. המצבים שהאלה נראים כמו בור שחור ששום אור לא חודר אליו.

אבל הם נגמרים.

בינתיים - חיבוק גדול מאד. וחשוב - אל תשכחי לנוח, מאד חשוב ללמוד לשים גבולות גם במצבים כאלה.

[ridds]

המון תודה. אבל זו לא באמת אני שנמצאת בבור, אני רק צופה ומלווה מהצד.
את מאוד צודקת לגבי גבולות וזה משהו שאני מנסה להפנים. בינתיים גם מסתמן שיפור
כללי במצב אז אני לחלוטין מרשה לעצמי לצאת ל"הפסקת פרסומות". הדבר היחיד
שבאמת מפריע לי כרגע זה שלא הגעתי לשבעה, אבל זה כבר לא רלוונטי ואין מה לעשות בעניין.

מה שהיא אמרה

[stinkeysoul]

וגם:

איזה יופי ששיתפת

[tammynin]

זה כבר משהו מבורך.
לפחות אין מחר פגישה ותוכלי קצת לנוח. יצא טוב לכולן.

Re:

[ridds]

האמת, אם הייתה מחר פגישה אני הייתי מבטלת (את נוכחותי, בכל מקרה). עברתי למוד
אנוכי כזה של שימור אנרגיה ואני לא מוכנה לסטות מילימטר מעבר למה שאני ממש
חייבת לעשות.

[morin]

.וטוב שכך