С. Бутылко "Стелился туман над оврагом..."
Стелился туман над оврагом,
Был воздух прозрачен и чист.
Шел в бой Афанасий Миляга,
Романтик, чекист, коммунист.
Сражаться ты шел за свободу,
Покинув родимый свой кров,
Как сын трудового народа,
Ты бил беспощадно врагов.
Был взгляд твой орлиный хрустален…
Вдруг пуля чужая - ба-бах!
И возглас «Да здравствует Сталин!»
Застыл на холодных губах.
Ты стал недопетою песней
И ярким примером другим.
Ты слышишь, сам Феликс железный
Склонился над гробом твоим.
Погиб Афанасий Миляга,
Но [та-та] в каком-то бою
Я тоже когда-нибудь лягу
За Родину, тык-скыть, свою.
אל תוך חשיכה מתרעמת,
על פני אדמה ענוגה
צעד יהושע בן חמד,
צדיק וחבר מפלגה.
מבית מגוריך יצאת,
קיווית לחזור לימים.
בכל האויבים שמצאת
הכית ללא רחמים.
הגעת לשיא הקריירה...
אך בום! - והאופק נרעד.
הספקת לצעוק: "יא חולירע!"
בטרם נדמת לעד.
הפכת לזרם פוטונים,
לסמל, לאות לעתיד.
שומע, תפילות של מיליונים
נושאות את שמך הפרטי.
נפל יהושע בן חמד,
אך [בלה-בלה] גם לי יערכו
קבורה נאותה והולמת
בשם המולדת וכו'.