השכנים אינם טובים בעיניי

[avgboojie]

עם תום היום נגד אלימות נגד נשים ומאידך, כשהאלימות עצמה עדיין נמשכת (כן, כן, הבנזונה הזה סלע, ועוד המון אחרים פחות מתוקשרים), אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי, אחרי כל הפוסטים שהעליתי פה לגבי מצעד הגאווה, למה משכתי את ידי מאקטיביזם פמיניסטי, אבל למצעד הגאווה כן טרחתי ללכת. אחרי הכל, העשייה הפמיניסטית תמיד הייתה קרובה יותר ללבי

Comments

[angeleyes1701]

גם אני מעולם לא מצאתי את מקומי בשבלונת הפמיניסטית הטיפוסית. מעולם לא היה לי דחף לשרוף חזיות ושנאת הגברים שלי מתמקדת בשניים שלושה גברים אבל אינה נובעת מהיותם גברים. אז זו גם לא ממש שנאת נשים.

גדלתי בבית מאוד שוביניסטי באידיאולוגיה אבל די פמיניסטי בפרקטיקה. אמא שלי עדיין מנסה לשכנע אותי לוותר על הקטע הזה של הקריירה, לעשות תואר בספרות או פסיכולוגיה ולהתחתן עם קרייריסט. אבל אני לא כזאת.

שמעתי פעם שיש מושג כזה - פוסט פמיניסטית. http://en.wikipedia.org/wiki/Post-feminism
יותר מתאים לי.

אפשר עצה?

[wyoming_not]

תקשיבי לאמא!!!!

מידובאר פה באשה חכמה

-מצוטטת? :-))-

Re: אפשר עצה?

[angeleyes1701]

אמא שלי היא אשה חכמה ונפלאה. אבל היא גם האשה שהייתה נשואה שנה וחצי מחייה, עשתה ילדה אחת בגיל 40 ומבלה את זמנה בלנסות להשליט טרור בחיי אותה ילדה (אני, לצורך העניין).

אני חושבת שהדרך הנכונה היא פשוט לעשות מה שנראה נכון. אם הייתי עושה כל מה שאמא שלי אמרה לי, הייתי אמא בגיל 19.

הוא שאמרתי

[wyoming_not]

תקשיבי לאמא
היא מדברת מניסיון
תתחתני עם מישהו שמסוגל לפרנס אותך
תעשי ילדים
ותחיי טוב

עזבי אותך מצורות חיים אלטרנטיביות. רק בלגן זה מביא
הכי פשוט זה לעשות מה שכולם עושים

לנו זה כבר מאוחר, אבל את עוד יכולה להספיק.
תחיי חיים רגילים, ותחסכי לעצמך הרבה כאב לב

[eumelia]

אולי זה טוב שאני לא מכירה פמיניסטיות "מקצועיות" כנראה שאז גם הייתי מרגישה את הסלידה שאת מתארת.

הזהות הפמיניסטית (והקווירית) שלי התפתחה בזמן השירות הצבאי שלי, כאשר ראיתי וחוויתי את הסקסיזם בצורה בוטה בצורה יוצאת דופן.
יש את הקטע של להאשים את הגברים, כיוון שנראה שהם אלה שמרוויחים מה"דיכוי" מה שחסר, לדעתי, זה הפליפ-סייד, איך להראות למה כולנו מדוכאים למעשה בכך שאני חיים בחברה לא שיוויונית.

אני עכשיו אפסיק להיות מעורפלת ואמשיך לקרוא בל"ג.