היה צפוי שגם אני אכתוב משהו על כל פרשת המרכז לאמנות הפיתוי (שאני מתקשה להחליט אם התיישנה או זכתה לחיזוק יתר בעקבות הרשעת כבוד אנסי קצב), במיוחד אחרי כמה ויכוחי פייסבוק מעניינים במיוחד בסוגייה. גררתי את רגליי כמה ימים (חוסר זמן, הה, חוסר זמן), אבל לבסוף, באיחור אלגנטי, הנה זה בא(  בפנים. )

( Read more... )

לפני הרבה זמן קישרתי פה לאתר בשם "בייבמאסטר", אשר הציע הדרכה ברזי ההתחלה עם נשים, במיטב העילגות האפשרית.
היום נפלתי על עוד אתר כזה, "המרכז לא(ו)מנות הפיתוי" (הם לא מצליחים להחליט אם הם כותבים את זה עם ו' או בלי, ולכן בכותרות הדפים זה מופיע כ"המרכז ל-אומנות הפיתוי", כדי שלא יחשדו בהם בלאומנות, מן הסתם). למרבה השמחה (אולי), הרבה פחות עילג, לפחות בחלק ( Read more... )

( הרהורים על תרבות ההפי אנד וסגירת הקצוות, ודמויות הזדהות )

בסדר, אני יודעת שזה אומר עלי שאני מכוערת, אבל בא לי להקיא.

יותר מדי פעמים אני שומעת את הטענה ש"אני לא דוגמה לשום דבר", ועדיין, ארשה לעצמי לציין שיש כמה נורמות שמקפיצות לי את הפיוזים לגבי ולנטיין ושאר חגים רומנטיים ( Read more... )

עם תום היום נגד אלימות נגד נשים ומאידך, כשהאלימות עצמה עדיין נמשכת (כן, כן, הבנזונה הזה סלע, ועוד המון אחרים פחות מתוקשרים), אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי, אחרי כל הפוסטים שהעליתי פה לגבי מצעד הגאווה, למה משכתי את ידי מאקטיביזם פמיניסטי, אבל למצעד הגאווה כן טרחתי ללכת. אחרי הכל, העשייה הפמיניסטית תמיד הייתה קרובה יותר ללבי ( Read more... )

( כמו, נגיד, התמונה שבפנים )

אנא סלחו לי על שאלתי, אבל WTF???!!!

האתר בייב מאסטר מציע לכם עצות, טיפים וכללים לדרך הנכונה להצליח עם נשים! עשרת הדברות שלהם הותירו אותי משתאה כליל בפה פעור! ה"בחן את עצמך" שלהם (לדייטים ולסקס) ראויים להפוך לקוויזים הנפוצים ביותר באלג'יי! רוצים להיות גבר-גבר? זה האתר בשבילכם ( Read more... )