דעו לכם זאת, החיים בקראוון נקבעים על פי המים שיש במיכלים (שלנו כזכור היו מרוקנים), הגז לחימום ולבישול והחיבור לחשמל שגורם למקרר לפעול. אם אחד מהנ"ל מתרוקן, אתם עלולים למצוא את עצמכם קופאים / אוכלים אוכל מקולקל / מבזבזים המון כסף על ארוחות מהירות.
היות והיינו רק ביום השלישי לטיול שלנו בקראוון היה לנו די מכל הנ"ל, ולפיכך יכולתי להרשות לעצמי להכין ( Read more... )

ההרים נשארו הרחק מאחור, ביחד עם הפיח והמכוניות של לוס אנג'לס. אפילו הערים הקטנות שעברנו ביום הקודם נראו לנו עמוסות יחסית למקום שאליו שמנו פעמינו. תדלקנו פעם אחת (נסיעה ראשונה ברוורס!) בתחנת דלק שיצאה היישר מסרטי "אמריקה הישנה והטובה", מצוידת במשאבת דלק שיש להפעיל ידנית, שירותים בחצר האחורית ומוכרת הודית.
המוכרת, דרך אגב, בחביבות האמריקאית המצויה ( Read more... )

קראוון.
מיטה, שירותים, מטבח, גלגלים.
אנחנו.
בקראוון.
אנחנו.
עם שני ילדים.
של מי היה הרעיון הגאוני הזה? שלי, כמובן. כמו הרעיון של לעבור 15 שעות טיסה כדי לא להשכיב את הילדים בלילה לבד במשך שבוע.
ביום שבו קיבלנו את הבית הממונע שלנו גילינו שהוא אמנם מגיע קומפלט עם מקלחת, מטבח ושירותים, אבל הוא לא מגיע עם מיכלי מים. מכיוון שתכננו לנסוע למקומות בהם יורד שלג, ( Read more... )

הלכנו לדיסנילנד בפעם הראשונה בחיינו ביום שבת בבוצוריים. תכננו להגיע לשם השכם בבוקר ולתפוס מקום לכל המתקנים השווים, אבל בשל נסיבות שלא תלויות בנו (לא מצאתי מה ללבוש) יצאנו יחסית באיחור.
ההתחלה היתה מבטיחה - לא היו פקקים בכלל, החניה היתה מאורגנת כמיטב המסורת האמריקנית, עם סדרנים שכוונו אותנו למקום החניה הייחודי לנו. סדר מופתי שרר בכל, ואנחנו היינו ( Read more... )

זוכרים את ההחלטה לכתוב על כל האטרקציות בבת אחת, למקרה שלמישהו מהקוראים יוולדו באופן מפתיע שני ילדים, אחד בגיל שש, אחת בגיל שנתיים, ובאותה הזדמנות הוא גם ישלח ללונג ביץ' לשבוע? נראה לי שמדובר בהחלטה טובה, אז נמשיך ברצף.
היום השלישי שלנו בלונג ביץ' נפתח בסיעור מוחות של הבנזוג ושלי, בנסיון להמציא אטרקציה. על האטרקציה לעמוד בכללים הבסיסיים, כלומר, אוכל ( Read more... )

חשבתי בהתחלה לכתוב על כל אטרקציה בנפרד, אבל אז קרו שני דברים:
1. התחלתי להתעכב ברשימות (את הפוסט הזה אני כותבת כשאנחנו כבר באמצע השבוע השני שלנו כאן)
2. הגעתי למסקנה שריכוז של כל האטרקציות יכול לעזור לאנשים שיחפשו בעתיד לעשות משהו עם ילדים בלונג ביץ' / לוס אנג'לס.
אז ככה....
( מוקדי תשומת לב )

הילדים שלנו הלכו לישון ביום ראשון בצהריים, שהיה למעשה יום שני לפנות בוקר מבחינתם. לכן היה הגיוני לגמרי, לדעתם, לקום ביום שני בצהריים המאוחרים. שעון ישראל, כלומר. שעון לוס אנג'לס הראה שתיים וחצי לפנות בוקר. מסתבר שאפילו באמריקה הקרטונ'ס הולכים לישון אחרי חצות, ולא היה למה למסמר את הילדים.
הבנזוג היה אמור לקום לעבודה ארבע שעות מאוחר יותר, ולכן נפלה ( Read more... )

החבצלת הגדירה ג'ט לג כמצב שבו את ועצמך לא נמצאים באותה שעה. נחתנו בשבע בבוקר שעון לוס אנג'לס, שהיא השעה חמש אחרי הצהריים שעון ישראל, מטורטרים ועייפים.
( והכי חשוב - לשתות הרבה מים )

יום ראשון התחיל בשישי בערב, כאשר עשינו כמיטב יכולתנו לעייף את הילדים ולהחזיק אותם ערים עד מאוחר כדי שהם ישארו לישון עד שבת בצהריים, ואז יהיו ערניים לטיסה בלילה. הילדים, כמובן, שיתפו פעולה מצוין עם התוכנית, בעיקר עם החלק של להשאר ערים עד מאוחר. את החלק של לישון עד מאוחר בשבת הם לא הפנימו.
( ומכאן דברים הדרדרו )