Spiel Shrapnel
As you might have heard, the new Spiel season has finally dawned! In order to rectify somewhat Einat's lamentable absence, here is some shrapnel from avva's fantastic selection of more or less recent American poetry (this particular piece is taken from a novel by Vikram Seth):
13.46
Why all this madness over babies?
- And how come even Mrs. Weiss,
Who spurned Liz as if she had rabies,
Agrees abruptly to be nice;
What's more, consents to come and visit!
Is it their helplessness? What is it?
These idiots with insistent ids
Who yowl when their unbridled bids
For love or milk go unregarded
For seven seconds - or who bawl
For no substantial cause at all -
Why are these egotists bombarded
With kisses, hugs, and smiles to spare?
Others, I think, deserve a share.
13.47
How ugly babies are! How heedless
Of all else than their bulging selves -
Like sumo wrestlers, plush with needless
Kneadable flesh - like mutant elves,
Plump and vindictively nocturnal,
With lungs determined and infernal
(A pity that the blubbering blobs
Come unequipped with volume knobs),
And so intrinsically conservative,
A change of breast will make them squall
With no restraint or qualm at all.
Some think them cuddly, cute, and curvative.
Keep them, I say. Good luck to you;
No doubt you used to be one too.
13.46
תינוק נולד... על מה הרעש?
גם גברת וייס, אשר סלדה
מליז כמו ממוכת צרעת,
הפכה לסבתא נחמדה;
אף באה לביקור לפתע!
זאת הפגיעות? נו, מה הקטע?
אותם ולדות עם איד רועם
שאם לא נענים להם
פוצחים מיד במלודרמה
בשביל חלב, בשביל חיבה,
או מצווחים בלי שום סיבה,
ומופצצים (על מה ולמה?)
במזמוטים מיותרים.
מגיע גם לאחרים!
13.47
התינוקות אינם שרמנטים!
עוורים לסבל זולתם,
דומים לשדונים מוטנטים
עם עור איש סומו מפוטם,
הם שואגים מלוא ראותיים
כשאך עצמתם שמורותיים
(הרי לבולבוסים אין שום
כפתור או פקק שיחרישום).
כה שמרנים הם! לא יסכימו
למצוץ חלב משד חדש.
חסידיהם נוטפי הדבש
לקשור להם כתרים ישכימו:
בהצלחה! אין לי ספקות -
הייתם פעם תינוקות.
13.46
Why all this madness over babies?
- And how come even Mrs. Weiss,
Who spurned Liz as if she had rabies,
Agrees abruptly to be nice;
What's more, consents to come and visit!
Is it their helplessness? What is it?
These idiots with insistent ids
Who yowl when their unbridled bids
For love or milk go unregarded
For seven seconds - or who bawl
For no substantial cause at all -
Why are these egotists bombarded
With kisses, hugs, and smiles to spare?
Others, I think, deserve a share.
13.47
How ugly babies are! How heedless
Of all else than their bulging selves -
Like sumo wrestlers, plush with needless
Kneadable flesh - like mutant elves,
Plump and vindictively nocturnal,
With lungs determined and infernal
(A pity that the blubbering blobs
Come unequipped with volume knobs),
And so intrinsically conservative,
A change of breast will make them squall
With no restraint or qualm at all.
Some think them cuddly, cute, and curvative.
Keep them, I say. Good luck to you;
No doubt you used to be one too.
13.46
תינוק נולד... על מה הרעש?
גם גברת וייס, אשר סלדה
מליז כמו ממוכת צרעת,
הפכה לסבתא נחמדה;
אף באה לביקור לפתע!
זאת הפגיעות? נו, מה הקטע?
אותם ולדות עם איד רועם
שאם לא נענים להם
פוצחים מיד במלודרמה
בשביל חלב, בשביל חיבה,
או מצווחים בלי שום סיבה,
ומופצצים (על מה ולמה?)
במזמוטים מיותרים.
מגיע גם לאחרים!
13.47
התינוקות אינם שרמנטים!
עוורים לסבל זולתם,
דומים לשדונים מוטנטים
עם עור איש סומו מפוטם,
הם שואגים מלוא ראותיים
כשאך עצמתם שמורותיים
(הרי לבולבוסים אין שום
כפתור או פקק שיחרישום).
כה שמרנים הם! לא יסכימו
למצוץ חלב משד חדש.
חסידיהם נוטפי הדבש
לקשור להם כתרים ישכימו:
בהצלחה! אין לי ספקות -
הייתם פעם תינוקות.