ביום חמישי היה אצלנו זרחין עתיר משתתפים, ועמוס יצירה. הצלחתי להתקדם עם הצעיף לבתה של החבצלת (הוא יהיה מוכן בול לתחילת החמסינים של הקיץ!), ומדי פעם הזיתי על הרחבת הסיפור שמיועד לדסקטופו של הכלבלב.
אי שם, באמצע "
סשן אורי אביב" הנסיכה פנתה אלי ושאלה - "אולי נעשה גם מחר זרחין
(
Read more... )
Comments 7
Reply
אבל הזכרון נעלם...אח הגיל...
Reply
וכהוכחה, אני הוצאתי את המייל בנידון!
אבל הדיון ביני לליאה היה באמת פורה ובונה. זה שהיא לא מבינה שום דבר זה סיפור אחר. :P
Reply
Reply
מעוררים קנאה כל התיאורי זרחין האלה.
Reply
אף אחד לא מונע ממך להגיע או לפחות לייסד זרחין משלך בעיר מגוריך המרוחקת להחריד.
Reply
אבו ג'ילדה אורב בדרכים, ביצות ויתושי אנופלס ממלאים את אותו מקום זר ומוזר שלו אתם קוראים "השפלה", חלוצים אחוזי קדחת הציונות וקדחת המערות על כל צעד ושעל וה"ח'ברו" (או "עברו") הנוראים יושבים בעמק איילון. כל אלה עומדים ביני ובין הזרחין הנכסף... או משהו בסגנון :)
Reply
Leave a comment