מם מוסיקלי - שבוע תשיעי
תם ונגמר לו אייקון 2010, החלה העבודה על מאוֹרוֹת 2010 ("החיים, היקום וכל השאר" בסימן שנת המגוון הביולוגי הבינלאומית, אבל לא שמעתם את זה ממני). די, אין יותר תירוצים, ממשיכים בממים!
איפה היינו? אה, כן.
**
הנושא - מתחת לים
הסרטן מבטיח לבת הים הקטנה שמתחת לים הרבה יותר כיף. אפשר לנגן שם, לשיר, ויש המון דגים. רינגו (וגם רובין הצפרדע) רוצה לבלות את שארית חייו בגינת התמנון ביחד עם הביטלס, תוך התעלמות בוטה מהעובדה שאי אפשר לנשום שם. בכיף הייתי מצטרפת אליהם אילו הם היו פותרים את הבעיה הקטנה הזו.
הפעם שאלה קלה באמת - מה המקום שהכי הייתם רוצים להיות בו? עם מי הייתם מוכנים לבלות אחר צהריים שטוף שמש בשיחה קלילה על משמעות החיים ו"תעביר לי את הרקיקים, בבקשה"? לאיזה שיר הייתם רוצים להכנס? מותר לצטט מכל מקור, כולל ממחזות זמר (ישמרנו האל).
עבורי השבוע מייצג בעייתיות מסוימת. חוץ מהשירים שהזכרתי כבר יש עוד שלושה שירים שאני רוצה להכנס אליהם. אחד נפסל מכיוון שכבר הזכרתי את האלבום ממנו הוא לקוח. שני נפסל כי הזכרתי כבר את הזמר. שלישי כמעט נפסל, אבל ברגע האחרון נזכרתי ש הציפור הורודה הזכירה אותו, כך שמותר לי.
את השיר הזה שמעתי בפעם הראשונה מהחברה-הכי-טובה בלימודים. כאשר התוודיתי שאני לא מכירה את הזמר היא תחבה לידי את שני האלבומים הז'אנרים שלו והמתינה בסבלנות. מובן שהתאהבתי. השיר הזה מדבר על בדידות, כרגיל, אבל עם טוויסט. יש הרפתקה כאן, למרות הכל יש רצון לחקור עולמות אחרים. לא הייתי רוצה להיות במקומו של הגיבור, אבל בהחלט הייתי מוכנה לשבת איתו בתא ולהחזיק לו את היד ככל שכדור הארץ מתרחק.
השיר של האצה. אם תבינו מה הפילטר הצבעוני ו/או הנשים עושות שם - אשמח לשמוע.
כללי המם - תזכורת. כמו כן, אנא שימו כאן טראקבק לפוסט שלכם, אם אתם עונים בבלוג שלכם.
רמז לשבוע הבא - דם ומהפכות.