מם מוסיקלי - שבוע שביעי
הנושא - נומי נומי
אמא ערטילאית כלשהי מבקשת מבתה ללכת לישון. אבא יגיע הביתה מאוחר, היא מבטיחה, אבל יביא לה מתנה ברגע שיחזור. שיר ערש סטנדרטי להפליא, שהיום התינוקת שרה לעצמה במיטה כשהיא לא נרדמת. שימו לב - היא שרה לעצמה. אני מסרבת לשיר לה אותו. זה שיר מזעזע בעיני. אבא שלא מגיע הביתה וכדי לכפר על כך מפצה את הילדה שלו בדברים חומריים (אפילו שבתור ילדה אבא שלי תמיד היה עד מאוחר בעבודה, ותמיד הביא לי מתנה. "שוקולד עץ" קראנו לזה. היום אני יודעת שזו מקופלת).
הפעם המשימה שלכם מאד קלה - עומק. שיר שבשמיעה ראשונה הוא פשוט להפליא, ורק בהאזנות חוזרות מצאתם בו משהו שתפס אתכם.
השיר שלי קשור לאבא שלי. הוא זה שהכיר לי את הזמר הזה (שהוא אחד האהובים עליו), והשיר הוא אחד האהובים על אבא שלי. הרבה פעמים כשאני שומעת אותו אני תוהה אם אבא שלי שומע בו את מה שאני שומעת.
בהאזנות הראשונות אהבתי את הסיפור שבשיר ואת המוסיקה הפשוטה. רק הרבה האזנות מאוחר יותר התחברתי אליו עד כדי האזנות חוזרות מתוך אלבום שלם. מבחינתי השיר מדבר (כרגיל) על בדידות. על הצורך להתנהג "כמו שצריך" כדי "להיות בסדר" בניגוד למה שהאני הפנימי אומר לי לעשות. תחושה מוכרת מדי.
השיר של האצה, והמילים גם (לבחור יש דיקציה של צווארון כחול מניו ג'רסי. מעניין למה).
כללי המם - תזכורת. כמו כן, אנא שימו כאן טראקבק לפוסט שלכם, אם אתם עונים בבלוג שלכם.
רמז לשבוע הבא - זה לא אני, זה הוא!