למה לעזאזל אני ממשיך לעקוב אחרי השלושה האלו?
מדען רציני, או לפחות אחד שמתיימר להיות רציני (או אפילו רק מעמיד פנים) חייב לעקוב אחרי כתבי העת המרכזיים.
זאת לפחות הטענה והיא נכונה כמעט באופן מוחלט אם אתה רוצה להיות מעודכן במה שקורה.
מה שמובלע זה שמרכזיים כולל גם את nature, science ואם אתה ממש רציני, אז גם PNAS (ועבור הרבה אנשים גם Cell ו-New England Journal of Medicine) . למה? כי הם הכללים, חוצי התחומים - החדשות הכי חמות, שם מתפרסם מה שחשוב שכל מדען ידע.
יש לי קורא RSS שמוקדש לכתבי עת מדעיים ובלוגים שמתפקדים כאגרגטורים.
אני אחרי רוב כתבי העת החשובים בשדה שלי וחלק מכובד מאלו של התחום המדעי שלי (מזל שיש חפיפה), עוד כמה משדות קרובים שהתפתחויות בהם יכוליה להשפיע על השדה שלי... וכמובן, הטריוקה האמורה.
יש עוד כמה דיונים שאני יכול לפתח על השדה והתחום המדעי שלי, מבחינת כתבי עת, בעיקר העדר מינויים אלקטרוניים או בכלל לכמה מהחשובים שבהם - מה שמגביל אותי לקרוא רק את תהאבסטרקטים שלהם ולקבץ ממקורות אחרים את המאמרים עצמם.
אבל זה לא הנושא שלי עכשיו, הנושא הוא שלא ברור לי למה אני אני עוקב אחרי הטריוקה (בסדר, דואופול ומשתרך אחד). אם יש לי מזל, בשבוע טוב, יש שלושה מאמרים שאיכשהו אולי במקרה נוגעים לי, בשלושתם ביחד (קרי אחד פר כתב עת). זה מתוך כמה? חמישים? שישים? מאה ושתים? רוב הפעמים, המאמרים שכבר יש הם יותר ידע כללי מאשר תרומה ממשית לעבודה שלי, אבל זה באמת בסדר. הבעיה היא שאני צריך לעבור בערך מאתים חמישים מאמרים כל שבוע (יותר מאשר כל שאר המינויים המדעיים שלי יחד) בשביל שאולי יהיה מאמר אחד רלוונטי לי, ועוד אחד לידע כללי מחוץ לתחום שלי.
ובכל זאת, אני אמור להישאר מעודכן, הרי מדי פעם מתפרסים גם מאמרים בתחומים אחרים שאולי יכולים... או שלא ממש. רוב המאמרים שמתפרסמים בשלושת כתבי העת האלו הם לרוב בביולוגיה או בפיזיקה/אסטרופיזיקה. ממדי פעם יש דברים שהם תרומה לידע הכללי (כמו המאמר מלפני שבועים על מגנטים חד קוטביים) ומאמרי דיעה מעניינים (כמו המאמר הזה מהשבוע על הבעיה בלנסות לעשות את המחקר שלך יותר אטרקטיבי ) אבל אלו טובעים בתוך הכמות העצומה של חומר שמתפרסם שם (וחלק ממה שמעניין מצוטט כבר באותו יום במגזיני רשת שעוקבים אחרי דברים כאלו, ראה לדוגמא במקרה של המגנטים האמורים).
אז למה לכל השדים והרוחות אני עדיין עוקב אחרי הפרסומים שם? לא רק ברמה שזה מוזן לקורא שלי, אלא שאני יושב ועובר על הכל, פותח אבסטרקטים, מעיין וכו'.
אני בעצמי לא יודע לפעמים, וזאת לא פעם ראשונה שאני מקטר על זה.
פעם בכך וכך שנים מתפרסם מאמר חשוב, מאוד חשוב, משנה עולמות, כשזה קורה - זה מתפרסם שם (או נסקר שם, או מדווח שם או מנוגח שם). כמישהו שמתיימר להיות איש מדע - אני רוצה להיות שם כשזה קורה.
וגם אם הדברים בדרגת חשיבות טיפה יותר נמוכה נסקרים באתרי חדשות (או לפחות אחרי חדשות מדעיים) - אני עדיין אלך משם ישר אחרי כדי לקרוא את המאמר המקורי (גם אם אני לא אבין חצי ממנו), כי אני לא סומך על על הספין של התיווך (ע"ע A ו-B), מצד שני - אני עושה את זה גם עם פרסומים של הלמ"ס, אז אולי זה סממן לבעיה עמוקה יותר.
לא נראה לי שאני אפסיק בינתיים, ולו משתי הסיבות שהזכרתי (זה, וזה שזה בזכות האינטרנט ופידים, אני יכול לעשות את זה יחסית בקלות, וכרגע לפחות - בחינם).