Jan 11, 2007 00:54
"עצב" ו"דכאון" זה לא אותו דבר. "עצב" הוא רגש רגעי. "דכאון" הוא מצב פתולוגי מתמשך. כשנשברת לך ציפורן, כשיורד גשם או כשהסדרה החביבה עליך בטלוויזיה בוטלה, זה לא "דכאון", זה "עצב". וזה עובר. מותר לפעמים להיות עצובים, לא חייבים להיות מדוכאים מכל דבר.
תודה על שיתוף הפעולה.
lost causes,
wisdom,
rants
Leave a comment
Comments 21
כל ההשקעה הזו, כל הזמן הזה שזה לוקח, המחזקים, הלאקים, המניקור פעם בחודש
ואז היא נשברת
ומילא זה שצריך להתחיל הכל מחדש
אבל זה הורס את כל הלוק של כל היד. בעיקר אם זו האצבע האמצעית
כל האצבעות מטופחות ויפות
עם ציפורניים מסודרות ומבריקות
ופתאום באמצע יש לך איזה אצבע של העוזרת מזל. בלויה ומרוטה.
וכל זה כשהיא לא נשברת באמצע האצבע או משהו, כמו שיש להן נטיה לעשות, ואז צריך לחכות עד שזה יגדל ואז לגזור את זה ולחכות ולגזור ולחכות ולגזור מה שמאריך את כל התהליך בעוד חודשים
אם זה לא דיכאון, אדם לא יודע דיכאון מה הוא
Reply
הטרגדיה מוכרת לי היטב.
Reply
אז איך את יכולה לכנות את הדבר הזה
שאת חווה כשנשברת לך ציפורן
בכינוי פרווה הזה- עצב
רגש בתחת שלי(ולא. אני לא אנאלית). מדובר בשבר קיומי
Reply
כשנשרף לי המודם - זה היה דיכאון.
Reply
שלא לדבר על זה שמה שחווים אנשים מדוכאים אינו עצב, אלא סוג של יאוש קיומי עמוק. פיכסה.
Reply
זה היתרון של עוכרים, הם תמיד יודעים לבחור במילה הנכונה והמתאימה בדיוק. אכן, פיכסה.
Reply
Lili
Reply
איכסה. פיכסה. בלעחס. פעחס. יאחחחחסה. חחחחחחק-טפו! וחחחולי וחולי וחולי.
Reply
Reply
Reply
Leave a comment