Jan 11, 2007 00:54
"עצב" ו"דכאון" זה לא אותו דבר. "עצב" הוא רגש רגעי. "דכאון" הוא מצב פתולוגי מתמשך. כשנשברת לך ציפורן, כשיורד גשם או כשהסדרה החביבה עליך בטלוויזיה בוטלה, זה לא "דכאון", זה "עצב". וזה עובר. מותר לפעמים להיות עצובים, לא חייבים להיות מדוכאים מכל דבר.
תודה על שיתוף הפעולה.
lost causes,
wisdom,
rants
Leave a comment
כל ההשקעה הזו, כל הזמן הזה שזה לוקח, המחזקים, הלאקים, המניקור פעם בחודש
ואז היא נשברת
ומילא זה שצריך להתחיל הכל מחדש
אבל זה הורס את כל הלוק של כל היד. בעיקר אם זו האצבע האמצעית
כל האצבעות מטופחות ויפות
עם ציפורניים מסודרות ומבריקות
ופתאום באמצע יש לך איזה אצבע של העוזרת מזל. בלויה ומרוטה.
וכל זה כשהיא לא נשברת באמצע האצבע או משהו, כמו שיש להן נטיה לעשות, ואז צריך לחכות עד שזה יגדל ואז לגזור את זה ולחכות ולגזור ולחכות ולגזור מה שמאריך את כל התהליך בעוד חודשים
אם זה לא דיכאון, אדם לא יודע דיכאון מה הוא
Reply
הטרגדיה מוכרת לי היטב.
Reply
אז איך את יכולה לכנות את הדבר הזה
שאת חווה כשנשברת לך ציפורן
בכינוי פרווה הזה- עצב
רגש בתחת שלי(ולא. אני לא אנאלית). מדובר בשבר קיומי
Reply
כשנשרף לי המודם - זה היה דיכאון.
Reply
גם את הבעייתיות של תסריטאי שלא מזהה את מין הגיבור הראשי שלו
וגם את עניין העצב פרווה.
אולי עכשיו שהחליפו לך תסריטאי תביני למה כמעט כל דבר הוא דיכאון
ורק ממש מעט דברים הם סתם עצב
(נגיד זה שנסתם לך הבנג ואת צריכה לחזור להשתמש בניירות גלגול. זה עצב)
Reply
פיכסה.
Reply
ככה יש סיכוי שמתישהו יהיה לך גבר שידאג לך
Reply
Reply
אולי הייתי יכולה לחשוב על דרך לפצות אותך על זה
Reply
Reply
עלית עלי
-ולא איך שקיוויתי שזה יקרה. במובן הפיזי של המילה. איי מין. למרות שמילה לא חייבת להיות מעורבת בזה. כמו שאת מכחישה שאת יודעת-
Reply
נכון, כשזה לא נימול זה הרבה יותר מגניב.
הממ.
לא חשוב.
Reply
Leave a comment