לכל שיר יש שם

[avgboojie]

אי שם בעיתוני סוף השבוע (תהרגו אותי, לא זוכרת איפה - אני קוראת עיתונים פעם בשבוע, אצל ההורים שלי, ואז אני קוראת הכל בבת אחת) היה איזשהו קיטור על מגמת השירים-הלא-מחמיאים-על-שם-של-אנשים. באמת, כשאני חושבת על זה, כשהייתי ילדה היו כל מיני ילדים שהיו נורא מרוצים כי היה שיר שהתייחס למישהו בשם שלהם - אם ציפי ואם דונה ואם דינה ברזילי, אם יונתן ואם אלעד ואם

Comments

[eumelia]

אני גדלתי עם השיר "מלודי" של איזולירבנד ועד היום כל פעם ששומעים את השם שלי בפעם הראשונה מתחילים לזמזם ואף לשיר אותו.

אני שונאת את השיר הזה.
מאד.
אני תמיד מעבירה תחנה ברדיו במקרים הנדירים בהם הם משמיעים את השיר.

[avgboojie]

אבל אבל... המילים שלו דווקא היו בסדר, לא? (כאילו אני זוכרת. שנים כבר).

[eumelia]

אכן מילותיו הן די בסדר, אבל לא כיף להיות ילדה בת חמש עם צמה עד מותניים וכשמושכים בה שרים לך "רק אליך מלודי" או הנוסטלגיה!

[not_a_number]

פחחח, טראומות משירים. טראומה זה כשלדג המוגש בהמון מסעדות בארץ יש את השם שלך!

[avgboojie]

וזה רע? זה אומר שכו-לם מזמינים אותך.

[not_a_number]

אבל רק מעטים רוצים אותי נע. מעליב, קמעה.

[avgboojie]

מצד שני לפחות לא משמיעים בגלגל"צ שבע עשרה פעמים בשעה שיר בנוסח "דניס יא אומו/שתמות אמן/שברת לי את הלב/תלך להזדיין/אתה כזה קטן/מה יש להגיד/הסקס היה גרוע/וזייפתי תמיד" או משהו כזה. נדמה שזאת נהייתה ממש אופנה. כבר עדיף להיות דג מבוקש.

את חושבת שזה נורא?

[anonymous]

נסי לגדול לצלילי "לילי צלצלי לי" של בלי סודות...
ואז לקום יום אחד סטודנטית ולגלות שאנשים בני שלושים שלומדים איתך חולקים את אותו ההומור עם האנשים שלמדו איתך ביסודי...

Re: את חושבת שזה נורא?

[avgboojie]

הנחמה שלי הייתה, כמובן, שההומור שלי לא היה יותר טוב.
הממ. אני לא לגמרי בטוחה שזו אכן נחמה, אבל שיהיה.
למה את לא עושה כבר שם משתמש? יהיה לך נוח יותר, את יודעת.

הממ.

[anonymous]

איפושהו כאן מסתתרות שתי הנחות שמפריעות לי:
א. שסגנוני האישי איננו ייחודי מספיק שיזהו אותי גם כאלמונית.
ב. שאני ומחשבים מסתדרים מספיק כדי שאני אוכל לעשות דברים כמו להירשם לאתרים בלי שהמחשב שלי יקרוס, יכריז על שביתה, וימחק את ההארד דיסק במחאה על התנאים בהם הוא צריך לעבוד וחוסר ההערכה שהוא מקבל, לטענתו, בבית.

נראה לי שאין מי שלא סבל מטראומה כזאת

[atzmi]

ובמקרה שלי, זה הגיע אפילו בגיל יותר מוקדם. הייתי צריך רק לבחור אם אני מעדיף להיות ילד מלוכלך שאף אחד לא רוצה לשחק איתו, או בכיין ופראייר שנותן פרח ותפוח למישהי שלא שמה עליו. וכשגדלתי, זה רק החמיר בגלל השורה הראשונה שלא השיר הזה. בקיצור, ילדות עשוקה. מזלך שרק עכשיו גילית את השיר הזה.

Re: נראה לי שאין מי שלא סבל מטראומה כזאת

[avgboojie]

יש לי אקס בשם דני. אני מכירה טוב את הטראומטיות שבשם הזה...
:-P

Re: נראה לי שאין מי שלא סבל מטראומה כזאת

[lordgromit]

רגע, ואף פעם לא הלכתי עם אמא לים, כפי שטען הסנדרסון?

[yael_cwen]

לי יש מזל שאת השיר הבודד בערך שיש על יעל אף אחד לא מכיר.

על ענפי שיטה נחה עלטה עלעליה רוח עלעל

[wyoming_not]

ובעלטה
שם ישבה כיתה
וזמרה את שמך
יעל.

או משו כזה.

וגם: אהובתי יעל, היתה כה ביישנית
הגשש. אבל זה באמת כבר זה וזה

וגם: ומעל העיר, יעלי באווויר, מבליטה שדיים

אהמממ

אניאעצורפה

Re: על ענפי שיטה נחה עלטה עלעליה רוח עלעל

[yael_cwen]

אוקי, אז יש עוד שניים שלא שמעתי עליהם :-)

אבל מה שחשוב זה - שבאמת אף אחד לא מכיר אותם. וזה מצוין.

Re: על ענפי שיטה נחה עלטה עלעליה רוח עלעל

[avgboojie]

אה, וזה מזכיר לי שפעם הבאתי במתנה לחברה טובה בשם יעל, שבדיוק חיפשה נואשות דירה לשכירה, את הספר "הבית של יעל", שבשער יש תמונה של ילדה יושבת בתוך קופסת קרטון מדוגמת. היא עשתה לי פרצוף ואמרה שבאמת נראה לה שזה מה שהיא תצטרך לעשות... :-)