אי שם בעיתוני סוף השבוע (תהרגו אותי, לא זוכרת איפה - אני קוראת עיתונים פעם בשבוע, אצל ההורים שלי, ואז אני קוראת הכל בבת אחת) היה איזשהו קיטור על מגמת השירים-הלא-מחמיאים-על-שם-של-אנשים. באמת, כשאני חושבת על זה, כשהייתי ילדה היו כל מיני ילדים שהיו נורא מרוצים כי היה שיר שהתייחס למישהו בשם שלהם - אם ציפי ואם דונה ואם דינה ברזילי, אם יונתן ואם אלעד ואם
(
Read more... )
Comments 41
Nuff said.
אני לא כמו פרדס אחרי הגשם. באמת שלא. בדקתי.
ואם אנשים לא יפסיקו לשיר לי את השיר הזה בכל פעם שהם פוגשים אותי, אני עלולה להפסיק לשנוא אותו למוות.
Reply
תנחומיי.
Reply
זה היה בימי חמישי בלילה (הלילה שבו יושבים לסיים עבודות השבוע בטכניון כדי לנסוע בבוקר להורים במרכז) ומאד אהבתי את דורון, עם יציאותיו המוזרות.
פעם הוא הקדיש תכנית שלמה לשם "מרים" ומצא מתחת לאדמה שירים שמכילים את השם בואריאציה זו או אחרת.
החביב עלי ביותר (כי לא ממש שמתי לב לשם הזה שם) הוא זמר למפוחית של אלתרמן וארגוב, שמאחורי המלודיה העצובה והרצינית שלו מסתתרות גם שורות רציניות ומקסימות, וגם כאלה שהן סתם משעשעות ביותר, שהפכו לאהובות מאד ( ... )
Reply
Leave a comment