Возращаясь к нашим баранам. Сила слова.
Вот в нашей парше, как раз, есть источник ентого самого "накаркал" о котором мы спорили как-то с ymarkov
Привожу цитату из Моед Котон 18а с переводом-комментарием р. Штейнзальца, что впрочем, где-то как-то пересказ Раши:
פנחס אחוה דמר שמואל איתרע ביה מילתא על שמואל למישאל טעמא מיניה חזנהו לטופרי דהוו נפישן אמר ליה אמאי לא שקלת להו אמר ליה אי בדידיה הוה מי מזלזלת ביה כולי האי
It was related that something unpleasant happened to Pineḥas, brother of Mar Shmuel, that is to say, one of his close relatives died. Shmuel entered to ask him the reason, i.e., to console him. He saw that Pineḥas’s nails were long, and said to him: Why do you not cut them? Pineḥas replied: If it were your relative who died, and you were in mourning, would you treat the matter so lightly and cut your nails?
הואי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא מלפני השליט ואיתרע ביה מילתא בשמואל על פנחס אחוה למישאל טעמא מיניה שקלינהו לטופריה חבטינהו לאפיה אמר ליה לית לך ברית כרותה לשפתים
Pineḥas’s words were: “Like an error that proceeds from a ruler” (Ecclesiastes 10:5). As soon as he uttered them they come true, even though he did not intend them. Shortly after Pineḥas made his comment, something unpleasant happened to Shmuel, and one of his close relatives died. Pineḥas, his brother, entered to ask him the reason, i.e., to offer words of comfort. Shmuel took his nails and cast them in Pineḥas’s face. Shmuel then said to him: Do you not know the principle that a covenant is made with the lips? In other words, do you not know that what one says influences future events?
דאמר ר' יוחנן מנין שברית כרותה לשפתים שנאמר (בראשית כב, ה) ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתייעא מלתא דהדור תרוייהו
This is as Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived that a covenant is made with the lips, and that one’s speech has the power to change events? For it is stated: “And Abraham said to his young men: Stay here with the donkey, and I and the lad will go onward; and we will worship, and we will come back to you” (Genesis 22:5). Abraham said this even though he thought that he was going to sacrifice his son as an offering and that Isaac would not be returning, yet this had an influence and they both came back.
Ну и Тосфойс на последний кусочек(ואיסתייעא מילתא דהדור):
ואיסתייעא מילתא דהדור. תימה דלמא מדה טובה מרובה והוה ליה לאתויי הא דאמר עולא בעלמא (ברכות דף יט. ע"ש) לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן שנאמר שמעו דבר ה' קציני סדום כו' (ישעיהו א׳:י׳):