ילדת הפרחים
ידיד טוב שלי סיפר לי עליה לפני שנה. בפגישתם הראשונה, הוא היה די שיכור, חברה שלו בדיוק זרקה אותו, והוא הסתובב ברחובות, תוהה מתי סדן גדול יפול על ראשו. הוא ראה אז את הילדה ההיא. הוא לא זוכר מזה הרבה, אבל הוא זוכר שהוא פגש אותה, שהיא אמרה משהו, ושהוא האמין לה והלך משם, עצוב כפי שלא היה עצוב מימיו. ילדה עם שיער זהוב ועיניים כחולות וגדולות שאיכשהו הבנת שלא ממש רואות אותך, שלא ממש רוצות לראות, שלא ממש רוצות שאתה תראה. היא מחזיקה חמניה גדולה, אבל כל עלי הכותרת בה כבר נתלשו, פזורים על הקרקע. שפתיה לוחשות את פסק הדין האחרון, ואם אתה מספיק טיפש או מספיק עקשן, תצליח להתעלם מהמילים.