רחוק מכדי ללכת, קרוב מכדי לעשות סיפור
הייתי אמור לצאת היום לשטח, אבל כמו מוסר - אמור זה שם של דג.
אחת הבעיות הגדולות של גיאולוגים היא שלהבדיל מכימאים, פיזקאים או אפילו מתמטיקאים - אתה לא יכול לשבת במעבדה ולבקש שישלחו לך את החומרים בשביל הניסוי - אתה צריך ללכת ולהביא אותם בעצמך. לעיתים קרובות זה גם אומר ממש לחצוב אותו מהסלע.
מעבר לזה, הסלע, כמו מטופל, צריך לדבר איתי. הרבה יותר נוח לו לדבר איתי בסביבה שלו, רצוי אחרי גילוח (של מחצבה). זה חשוב כי ככה אני מגלה על מאיפה הוא בא ומי בא אחריו ומי יושב עליו ועל מי הוא שוכב וכל מני מידע עסיסי שכזה שחשוב נורא לצורך המחקר.
היציאות האלו לשטח הן די יקרות. צריך ביטוח (המחלקה מכסה) שדורש מלווה (שלא תמיד אפשר לשלם לו אבל אם כן, אז יום שלם לפי שכר סטודנט = 324 ש"ח ליום). זה די באמצע שום מקום, אז צריך גם רכב כדי להגיע לשם. יש למחלקה רכב שטח מעולה שעולה לפחות 100 ש"ח ליום אבל משלמים עליו לפי קילומטראז' (3.5 ש"ח לקילומטר, הדלק על המחלקה) וצריך להזין שבוע מראש. לשטח מחקר שלי מקחר הנסיעה נטו (רק הלוך חזור) הוא כ-90 ק"מ (315 ש"ח). אפשרות אחרת היא לקחת רכב שכור ואז זה בין 27$ ליום (לרכב קטן, נגיד Getz) עד 100$ (לרכב 4X4 קשוח וקטלני). אני לא באמת צריך יותר מה-getz )(108 ש"ח לפני מע"מ ועלויות דלק).
כל זה טוב ויפה - רק שצריך כסף בשביל זה, או ליתר דיוק - סעיף תקציב.
יש למנחה שלי מימון למחקר שלי אז לא אמורה להיות בעיה, חוץ מזה שהמימון יכנס רק בינואר ויתכן מאוד שלא יהיה אפשר להשתמש בו לפני סוף החודש.
אבל אני לא אומר נואש, אני בודק חוקר ומגלה שיש אוטובוס של אגד שעוצר ממש באמצע שטח המחקר שלי (קוו 392 מבאר-שע לאילת דרך מצפה רמון). 45 ש"ח לתחבורה זה כבר משהו שאני יכול לעשות על עצמי (כנראה יהיה החזר רטרואקטיבי).
אבל אני לא יכול לצאת לשטח לבד כי אני לא אהיה מבוטח (כלומר אני יכול, אבל אני יודע יותר טוב).
בסדר, אז מצאתי מישהו, תכננתי את הכל - ואז הוא מתקשר אלי 06:30 ומודיע לי שהוא חולה ואומלל ולא יכול לצאת מהבית.
בסדר, לא נורא, קורה.
אבל ממש חשוב לי לצאת השבוע (כל עוד השביתה נמשכת ולפני הפגישה שלי עם המנחים שלי ביום שלישי).
אז אני מתארגן, סבב טלפונים לחצי עולם ומצאתי עם מי לצאת מחר.
אז הידה מידבר!
נ"ב,
אם יש פה מזוכיסטים שבא לם לשוטט איתי ברחבי מכתש רמון - נא להרים יד!