זמן לברבר וזמן לשוח
אוקי, אז זה ככה.
מחנה שטח של גיאולוגים אומר שאתה נשלח כל היום לא להישרף בשמש הקופחת, רק כדי להישרף השפה העליונה מהמדורה בערב (כשאתה צולה מרשמלו).
זה אומר לקטר מפה ועד הודעה חדשה על כל דקת שטח ואז לרוץ להירשם לקורס שטח של עוד שבוע.
להתלבש כמו לסקי בהימלאיה כדי להגיע לאתר (כי נושאים ברכב ספארי פתוח ב-90 קמ"ש) ואז לרדת לרבע מזה כי בכל זאת אמצע הערבה בצהריים.
בעיקרון הקורס האמור נקרא "סוגיות נבחרות בגיאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקרוב" (הקורס הקודם שכלל את המילים "גיאולוגיה של ארץ ישראל" כיסה את המרחב בין טורקיה לסודן) אבל הוא צריך להיקרא "גיאולוגיה צעירה (40 מליון שנה) של ארץ ישראל וסוגיות גיאומורפולוגיות (עיצוב נוף)".
אז לקחו אותנו לארבע ימים של שוטטות, יום אחד על המכתשים והתופעות שקשורות לזה (עד עכשיו דיברו איתנו על "יש מכתש, קרה ככה וככה, עכשי ובואו תראו את הסלעים המגניבים שנחשפו בפנים"). אחרי זה לקחנו אותנו לערבה לשלושה ימים.
דברים עיקריים שלמדתי:
1. פעם היו אגמים (ממש אגמים, כינרת וגדול יותר) בנגב הדרומי (חלק עדיין מתמלאים בחורפים קשים, ב-92 באחד מהם אפילו היה קרחון). זה לא דורש הרבה מים, בערך עוד 200 מ"מ גשם בשנה (איך היה את זה, אל תשאלו אותי, לא באמת סגורים על זה) ורצוי גם שהנגב יהיה אופקי (הוא נוטה במעלה).
2. פעם היה נילוס שהתחיל בתימן ונשפך במישור החוף.
3. עוד כל מני דברים שקשורים לעיצוב נוף והתפתחות הבקע.
אוקצור - אני רוצה להציף מחדש את הנגב והערבה, אפילו יש לי תוכנית.