מי אמר שאין מה לעשות בפימו שרוף?
כידוע לאנשים מסוימים, ליאה היא פסלת פימו מחוננת. ולפני כמה שבועות נשרפו לה כמה מפסלוני הפימו הקטנים שהיא נוהגת לעשות. הם די שמרו על הצורה שלהם אבל איבדו את הצבע ואת המרקם. הם היו אמורים להיות תליונים לצוואר, ובעודי מביטה מהם בעגמומיות עלה בדעתי שהם יכולים להיות קישוט נהדר לקיר.
אז גררתי את ליאה לפנאי לי בתל אביב קניתי לוחות ריבועיים, פסיפסים ודבק. ואתמול בזרחין ממש ישבתי ועשיתי משהו יצירתי! צבעתי לוחות בצבעי הגואש של האצה, הדבקתי עליהם פימואים שרופים ואבני פסיפס. למרבה ההפתעה - יצא יפה.
והמסקנה - לעולם לא להתייאש. אם נשרף הפימו, אפשר להפוך אותו למשהו אחר.
חוץ מזה היה ממש כיף. זרחין זה כיף. ומסתבר שקישואים ממולאים אורז בהכשר בד"ץ זה טעים.