כשראיתי את הכתבה הזו על "קייטנת יופי לילדות" ממש רציתי לפרוץ בבכי. אין מה לומר (כלומר, יש הרבה מאוד מה לומר, אבל אין אנרגיות להתחיל עוד נאום פמיניסטי-הומניסטי על גורל האנושות) מלבד - רדידות פושעת של ההורים.
יותר מכל, זה מכעיס אותי שילדות קטנות נמצאות בלחץ להפוך למבוגרות. זה מזכיר לי כתבה שראיתי בערוץ 2 לפני כמה שבועות על ילדים קטנים שלומדים מחשבים כבר בגיל שנה וחצי. הראו שם ילדה בת שלוש שכל הזמן שיחקה במחשב, ושאלו אותה "את הכי אוהבת להיות במחשב?" והיא ענתה שכן. "את אוהבת את זה יותר מלצייר ולשחק?" והיא ענתה שכן. "את אוהבת את זה יותר מגורים?" והיא ענתה שכן. ומשהו בזה פשוט שבר את לבי, כי ילדים מעדיפים להיות כמו מבוגרים במקום לשחק עם חיות קטנות, והורים מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם לשחק עם פריחות שמורחות עליהם סומק במקום... לא יודעת, לצאת לטיולים איומים לבניאס ולחפירות ארכיאולוגיות משעממות בקיסריה כמו כל ילד נורמלי.
אותי מכעיס שלא ניתנת להן אופציה אחרת. האמהות כל כך שמחות שהילדה שלהם "מתעניינת בזה", כמו שהאימא ההיא אמרה. היא פשוט "זרמה עם זה". זה מזכיר לי אבות שמעודדים "בעדינות" את הבנים שלהם להתעניין בספורט, כל ספורט שהוא. כאילו אין אופציות אחרות בעולם. ואני לא מדברת ברמה של לשלוח את הבן שלך לבלט או את הבת שלך ללמוד נגרות. אלא ברמה של ההבנה שיש המון עיסוקים בעולם ואולי כדאי לחשוף את הילד שלך להם.
אבל, כמובן, שזה בא מהאימהות. אף ילדה לא נולדת עם מטען גנטי של התעניינות באיפור ומסג'ים וציפורניים, היא למדה מאימא שלה ומבובת הברטץ שלה שאלה דברים חשובים, שזה מה שעושה אותה אישה. ואין לה הורה שיסביר לה מה עומד מאחורי זה, מה תעשית היופי הזו מנסה להוציא ממנה (= כסף ודיכוי).
ראיתי אותה בטלויזיה עם אחותי,p_leaAugust 5 2007, 11:17:51 UTC
ובכל רגע הבטנו אחת בשנייה, כאילו כדי לוודא שזה אמיתי ושאנחנו רואות את אותו דבר. אני חושבת שמה ששבר אותי היה הילדה בת השבע שמסבירה על בניית ציפורניים וצלליות.
ואז הילדה לומדת שהכל קשור לחיצוניות ואיך נראים, כי במקום ללמוד ערכים מתעסקים איתן באודם, ולומדת לשפוט אנשים לפי היופי החיצוני, ומטפחת את עצמה רק מבחוץ, והאיידולים שלה הם פלקטים רדודים במקום אנשים בעלי אמירה ומחשבה עצמית ואינטלגנטית, ולא משנה כמה שהג'ינס הזה צר וקשה לי לנשום אני אשים אותו, כי כל עוד אני יפה הכל בסדר.
תראה, אני חושבת שיש איזשהו איזון שצריך למצוא. הרי אי אפשר לגדל ילדים רק על "ערכים". הילדה חיה בעולם והיא תראה אודם ונשים שלובשות ג'ינס צמוד וכדומה. זה לא שאפשר באמת לנתק אותה (ואותו, גם ילדים נופלים קורבן לזה, גם הם יורשים מאיתנו מבט מעוות על העולם) מכל זה. אבל החובה של ההורה לדעתי זה להציע את האלטרנטיבה השניה, ולא להגיע למצב שבו שמים כל כך הרבה דגש על העניינים ההבלותיים האלה, כך שהם הופכים להיות ה-דבר הכי חשוב. זה לא פשוט...
ברור שצריך למצוא איזון. הרי כל ילדה בסופו של דבר תתחיל להעניין באיפור אחרי שתראה את אמא שלה מתאפרת, אבל קייטנה, בגיל הזה - זה שם את החיצוניות והאיפור במקום הראשון. זה אומר שכשהיא תחזור לכיתה היא יכולה להתחיל לשנוא בנות שלא "יפות" ומשתמשות באיפור, חוץ מזה שזה גוזל את הילדות שלהן.
כמו שאמרת, חלק מההתעניינות שלהן נובע מכך שהאמהות שמחות שיש להן תחומים משותפים ביחד. וזה הכל טוב ויפה, אבל הילדות יבינו מהר מאד שכל מה שצריך לעשות בחיים זה להיות יפה. זה, הרי, מה שעושה את אמא שמחה. ואמא - מודל החיקוי הבסיסי של ילדות קטנות, בכל הנוגע לאיפור - מבחינתן זה הכי חשוב. אם אמא שמחה על כך שמה שחשוב לך זה האיפור, זה שם את החיצוניות ברמה גבוהה יותר משל הפנימיות. זה גורם לך להעריץ אנשים על פי המראה שלהם.
Comments 11
Reply
Reply
ומשהו בזה פשוט שבר את לבי, כי ילדים מעדיפים להיות כמו מבוגרים במקום לשחק עם חיות קטנות, והורים מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם לשחק עם פריחות שמורחות עליהם סומק במקום... לא יודעת, לצאת לטיולים איומים לבניאס ולחפירות ארכיאולוגיות משעממות בקיסריה כמו כל ילד נורמלי.
Reply
אבל, כמובן, שזה בא מהאימהות. אף ילדה לא נולדת עם מטען גנטי של התעניינות באיפור ומסג'ים וציפורניים, היא למדה מאימא שלה ומבובת הברטץ שלה שאלה דברים חשובים, שזה מה שעושה אותה אישה. ואין לה הורה שיסביר לה מה עומד מאחורי זה, מה תעשית היופי הזו מנסה להוציא ממנה (= כסף ודיכוי).
הינה, הוצאת ממני נאום בכל זאת :)
Reply
Reply
וגם לי היה רגע בתחילת הכתבה שהרגשתי שזו פרודיה של "ארץ נהדרת" או משהו. לא יכול להיות אמיתי.
Reply
טל לומד לדבר על עצמו בלשון נקבה
Reply
זה לא פשוט...
Reply
כמו שאמרת, חלק מההתעניינות שלהן נובע מכך שהאמהות שמחות שיש להן תחומים משותפים ביחד. וזה הכל טוב ויפה, אבל הילדות יבינו מהר מאד שכל מה שצריך לעשות בחיים זה להיות יפה. זה, הרי, מה שעושה את אמא שמחה. ואמא - מודל החיקוי הבסיסי של ילדות קטנות, בכל הנוגע לאיפור - מבחינתן זה הכי חשוב. אם אמא שמחה על כך שמה שחשוב לך זה האיפור, זה שם את החיצוניות ברמה גבוהה יותר משל הפנימיות. זה גורם לך להעריץ אנשים על פי המראה שלהם.
טל
Reply
Leave a comment