קישקעס

[tammynin]

ההופעה אתמול היתה נפילה. היה רע לתפארת. שום דבר לא עבד. לא העלילה, לא הסאונד, לא האינטראקציה עם הקהל. בניתוח שאחרי יש מקום לאופטימיות זהירה, כי כנראה שהבעיות הטכניות - לא שמעו אותנו כי לא היתה הגברה ולא ראו אותנו כי לא היתה תאורה - הן לא רק תירוץ נוח אלא הובילו לבעיות מהותיות יותר בהצגה שמבוססת במידה רבה על אינטראקציה עם הקהל. העלילה אמורה להתקדם

Comments

[queenmab21]

לגבי המקרה עם הבחור מהקאסט, לא צריך לקחת את זה יותר מדי קשה. אני למשל סבלתי מחרדה חברתית במשך שנים ושאריות שלה עדיין קיימות אפילו היום. אבל העובדה שניסית ליצור קשר- גם אם הוא קצת פגע בך זה טוב לא?
לגבי ההרזייה, לא נשמע שאת צריכה להרזות עוד, אלה לחטב (הלוואי שאני כבר אוכל להגיד את זה על עצמי). מהלומות זה דבר טוב, בעיקר אם הן לא פוגעות יותר מדי.

נו שוין, הצעירים של היום כבר לא מיישרים לימין

[raisinlike]

אני נוטה להסכים עם נטעלי שאומרת שעצם הושטת היד לקשר היא כבר חלק משמעותי מהריפוי.

יותר מזה נדהמתי לגלות שההיסטוריה החברתית שלנו די דומה. אני עברתי את מרבית דרכי החברתית הצעירה (מה מרבית, הכל - מגיל 4 בטרום חובה ועד התיכון) בסיטואציות דומות מאד (חרם חרם חרם, כאב כאב כאב, מי אשם מי אשם מי אשם). אולי נדבר על זה פעם.. בכל מקרה אני לעיתים נדהמת מזה שעוד יש בי את היכולת להושיט יד לאנשים אחרי כל מה שעברתי. מענין גם שכל כך הרבה מאנשי קהילת הrole players והפנטזיונרים\מדבניקים חולקת את ההתנסות הזאת בגיל צעיר. המון מהם היו דחויים חברתית וחווים עכשיו לראשונה את מה שהוגדר בבלוג אחר שאני קוראת ב"סבב ב" בחיים החברתיים. כשאני חושבת על זה, אולי זה עונה על השאלה הפופולרית איך זה שאני מרגישה קרובה כל כך לקהילה שאין לי כלום במשותף איתה. כנראה שהמשותף הוא הדחיה החברתית בגיל צעיר, תחושת השונות, האינטילגנציה והדמיון הפרוע.

ואת ללא ספק חתיכה ויכולה להתרכז מעכשיו בלשמר\לפתח את זה. השלב הבא ללא ספק - קנית יופי של שמלה והשווצות מסוגים שונים.

אגב

[raisinlike]

מתי אני אמורה להגיע לאן?

Re: אגב

[tammynin]

ביום רביעי ב-22:00 או טיפה אחרי לאודיטוריום אריסון בפינת הרחבות סעדיה גאון ולויד ג'ורג'.
מתחילים ב-22:30 אבל יש זמן של התמנגלות הדמויות בקהל בלובי.
אני אקבל היום את הכרטיסים ואולי אצליח להעביר לך אותו איכשהו לפני.

מעולה

[raisinlike]

אני עושה עיניים לניל גיימן עד 22:00 באותו אולם.

את רוצה לומר שאודיטוריום אריסון לא נמצא בסנימטק?

אני עם הבנות

[ridds]

כמו שכבר אמרתי בשיחה שלנו, זה לדעתי מעורר הערצה היכולת להושיט יד, ליצור קשר עם אנשים חדשים ולשים את עצמך על תנאי.
זו יכולת שאני כאמור די לוקה בה ויש לי אינספור דוגמאות לאנשים שעניינו אותי ורציתי בחברתם אבל פשוט לא הייתי מסוגלת לשים את עצמי במקום בו אני חשופה לדחיה. המון עבודה כרוכה בשינוי הזה.