"אני אוהב אותך."
אותן דמעות זלגו על לחיו של הנער כבר מזה שעתיים, הוא ציפה שמישהו יכנס סוף כל סוף לחדר ויגרום להן להפסיק. הוא בסך הכול רצה קצת אהבה. יחס. חמלה. משהו שיגרום לו להרגיש כאילו הוא באמת רצוי ובעל משמעות.
הוא ישב חבוק ברכיים על המיטה לצד הקיר עם השמיכה הלא-כל-כך-עבה שלו עוטה אותו באופן מוחלט. החלון היה סגור והתריסים נשארו פתוחים למקרה
(
Read more... )
Comments 11
את
סתומה.
C:
Reply
אני
לא
אני
לא
סתומה
אני
אני
אני
~בוכה~
~מתה~
Reply
~מרביצה לך~
כן
את
כן.
אבל
זה
בסדר.
אולי
השפיות
תחזור
אחרי
שבוע
שלא
אהיה
פה.
Reply
|:
וחייכתי כמו סתומה על פאראדוקס.
תפנימי.
בלעדייך,
אני כלום.
אפס.
נאדה.
אמא שלך.
X_ס
Reply
Leave a comment