מציאות וזכרונות
מצאתי את הדיסק הקשיח ממחשב ה- 286 הישן שלי. ה- 286 לא היה המחשב הראשון שלי כמובן. לפניו היה גם XT שבא ללא דיסק קשיח, ולפניהם גם מחשב קומודור 64 ואצל חברים היה ניתן למצוא גם את הספקטרום והאטארי. בכל מקרה, חיברתי את הדיסק למחשב והתחלתי לעבור על התוכן ( Read more... )
Comments 4
אם זה עוזר לך, התחושה הזאת היא הסתעפות נפוצה ומקובלת למדי של טעות הייחוס הבסיסית. הסוג הזה של הטייה נובע מזה שידיעות תקשורתיות (או במקרה הזה אינטרנטיות) על אדם נוטות להתרכז בדברים הגדולים שהוא עשה, בזמן שאת החיים שלך אתה חווה מכיוון השגרה. רוב הסיכויים הם שהאנשים האלה חווים אותה תחושה כשהם מחפשים שמות של אחרים בגוגל או נתקלים בהם במקרה.
אני זוכרת שכשקנו לאחשלי את ה-486 הישן שלו (במקום ה-XT הישן עוד יותר שנשאר לשימוש ההורים שלי), תהינו כולנו בקול "איך לעזאזל אפשר למלא הארדיסק של ארבעים מגה?"
אפשר, מסתבר. אפילו בקלות.
Reply
40MB ב 486? היו לנו 40MB ב AT הראשון שלנו. ה 486 כבר בא עם לפחות 80MB אם אני זוכרת נכון. אולי אפילו 512MB!
וזה היה המון מקום... לפני שהתחלנו "לשאול" כל מיני פרקי סדרות טלויזיה.
Reply
40, כן. ו-4 מגה זיכרון. כשקנינו מאיזה מישהו עוד 4 מגה והרחבנו אותו ל-8 הרגשנו כמו מיליונרים.
איך היה קל להשביע את רצוננו אז. הסתפקנו במועט, העולם היה ירוק יותר, בני נוער היו יותר מחונכים...
Reply
Reply
Leave a comment