סביבה, קינאת כותבים וחצי נחמה

[deangenoir]

לפעמים כשאני שומע/קורא טיעונים של אנשי "סביבה" עולה לפני התהיה, איפה בדיוק אמורים להיות בני האדם במציאות שלהם

Comments

גם אני רציתי לכתוב על קנאת הסופרים, אבל הרגשתי קטנונית.

[p_lea]

כי אין לי זכות להתלונן, זו היתה שנה די טובה עבורי מבחינת כתיבה - כנראה הכי טובה עד עכשיו. קיבלתי שלשום מייל מדפנה קירש - יש לי חמישה סיפורים מועמדים לגפן. ואו.
אבל זה כל מה שיש לי. אני כותבת לפרוייקטים, או לתחרויות, ושולחת, ומפרסמת. אין לי שום דבר בתהליכים במקביל, שום דבר שעבדתי עליו בחודש האחרון. יש לי על המחשב כבר שנה משהו כמו 10 התחלות שהייתי רוצה לסיים, אבל האמת היא שמאז אפריל לא נגעתי בכתיבה יצירתית (טורים לוואלה לא באמת נחשבים). ושתי אלו כותבות בלי חשבון כל הזמן. כולם מסביבי עובדים על הספר הראשון ורק אני עוד לא התחלתי. זה מלחיץ. :( וזה לא שאני לא רוצה. חסר לי זמן, וכוח רצון, ויכולת ריכוז.
ואתה! אתה בכלל הבטחת להציק! :)

Re: גם אני רציתי לכתוב על קנאת הסופרים, אבל הרגשתי קטנוני

[deangenoir]

אני מציק לך בכל פעם שאני מדבר איתך
נודניקית
מתי תתחילי את הספר שלך?

אני לא

[morin]

.נראה לי שויתרתי על ספר

Re: אני לא

[p_lea]

לא ידעתי אפילו שתכננת...
את כותבת סיפורת?

יו - מקנאים בי

[yael_cwen]

לא שאני מבינה למה. נראה אותך מסתובב כמה ימים עם משחק תפקידים ענק בראש שלא מפסיק אפילו לשניה.

Re: יו - מקנאים בי

[deangenoir]

אוך
אני מתגעגע לימים האלו

Re: יו - מקנאים בי

[p_lea]

מש"א.
אלוהים נותן ביצים למי שאוכל רק אגוזים.

Re: יו - מקנאים בי

[yael_cwen]

גרר....

גם ההיא יכולה להגיב?

[elodea_2]

קודם כל - האורך לא קובע :-)

דבר שני,
לא כתבתי קרוב לעשר שנים.
באמת.
לימודים ועבודה וילדים, ואיפושהו הכל התמסמס.
עכשיו זה פרץ, שאני מפחדת שיגמר ברגע שאני אחזור לעבודה. אני מרגישה שאני חיה על זמן שאול, כי העבודה שלי היא מהסוג ששואב את כל הנפש פנימה, ולא משאיר שום דבר יצירתי.