רצח אופי
איזה שני אנשים שאני מכירה כתבו ספר. האמת, ממש הייתי רוצה לכתוב ביקורת על הספר הזה, אבל אני לא יכולה.
אתם מבינים, הספר הזה יותר מדי קרוב אלי. מה קרוב אלי - ממש מצאתי את עצמי בתוכו. טוב, זו לא ממש הייתה חוכמה גדולה - אני די בטוחה שאני יכולה לתבוע את כותבי הספר על זכויות יוצרים על הדמות (הממ, אולי... לאאא), אם כי, כמובן, אני מכחישה בתוקף שהיא דומה לי. לא. מה פתאום. אפילו לא קצת. שטויות, מאיפה בא לכם הרעיון הזה? דומה? פחחחחחחחח.
אז הספר הצחיק אותי עד דמעות - לא, באמת, עד דמעות - וזיהיתי בו המון חברים יקרים ופחות יקרים, וגם את החוכא-ואטלולא הזה שהם עשו ממני - אבל אני לא יכולה לכתוב עליו ביקורת.
אני לא יכולה לכתוב עליו ביקורת כי אין לי שמץ של מושג אם הוא טוב או לא, ובה-במידה אין לי שמץ של מושג איך הוא יהיה לעיניו של אדם שאינו אני. פשוט אין לי אפילו קצת יכולת לשפוט אותו אוביקטיבית.
אז אני אסתפק בלקשר לכם שתי ביקורות שונות: בעד הנגד ונגד הבעד, בלומר לכם שאותי זה נורא הצחיק, ובלציין שאם תמיד רציתם לרצוח אנשים מסוימים בקהילה, הנה ההזדמנות שלכם לספק את מאווייכם, לפחות בדמיון.