יש משהו ישראלי מאוד בהלחנת שירי משוררים. כלומר - בוודאי שזו אינה תופעה ייחודית של המוזיקה הישראלית, ובכל זאת - היקפה מרשים דווקא במקומותינו: שפע של סגנונות וז'אנרים, החל בשירים שהפכו לשירי ילדים, עבור בפסטיבלי הזמר וכלה ברוק כבד. גרסה שאפתנית זו של "החיפוש אחר החומרים" עוררה לא פעם תהיות. זך התלונן מרה כשמתי כספי הלחין את "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה
(
Read more... )
Comments 15
1. כדי ליישר ימינה העתיקי את השורה הבאה, אבל עם סוגריים משולשים במקום הרגילים:
(div align=right dir=rtl)
2. שמעתי לא מזמן את "שיר מבריח המכס" של ז'בוטינסקי מבוצע ברדיו (אני לא זוכר מי מבצע אותו). השיר נכתב ברוסית ותורגם ע"י חנניה ריכמן.
3. יפה אמרת.
4. אחד מהתחביבים שלי הוא לנסות לנחש מי כתב את המלים. התוצאות מפתיעות :-)
Reply
2. Interesting. A short search in acum.org.il shows both שלמה ארצי and דן תורן wrote music for it. I know neither (maybe because I know nothing which is later than the 70s or so :-)). I admire חנניה רייכמן, though, so I might make an effort to look for it.
3. Thank you.
4. Nice hobby :-) Some are quite obvious,though. You can't miss Alterman, I guess, for example.
Reply
Reply
האם אתה תרגמת את הטקסטים של מאור? אם לא, אז מי?
האם המופע קשור איכשהו ל"הו" (מזל טוב על צאת הגליון השלישי).
לגבי אלתרמן-
אולי זה חילול הקודש, אך נראה לי שכמעט אין זכות קיום לשיריו ללא המוסיקה והביצוע (אנקש לאריק לביא, למשל).
אני מתנצלת מראש.
Reply
את הטקסטים של מאור תרגם דורי מנור. הוא אמנם העורך הראשי של "הו!", אבל למופע אין קשר לכתב העת (בינתיים יצאו רק שני גליונות. השלישי יצא לאור בינואר). השיר "אנקש" ששר אריק לביא נכתב ע"י ברכט ורק תורגם-עובד ע"י אלתרמן. סליחה על הקטנוניות :-)
אשר לשיריו המקוריים של אלתרמן: יש לו ברוך השם די והותר שירים שעומדים בפני עצמם (שירי "כוכבים בחוץ" למשל). אבל נדמה לי שבאיזה מקום אלתרמן היה מסכים איתך, פחות או יותר: בשיר "השומע עברית" (שבספר "עיר היונה") הוא כותב על השפה העברית:
ויאה היא לשיח זקנים ונערים,
אך כמתח סמוי שאין שם לו ותואר
יהבהב פה ושם בין גופי הדברים
ובינה אותו רווח דקיק של אין תואם...
אותו רווח שהוא גם תחומם של ריקות,
גם תחומם של זינוק ורתע,
בו חולפות המלים כחזיז העקוד
ונפרק, חושפני כשרטת.
וכששמע אלתרמן לראשונה את לחנו של מרדכי זעירא לבלדה "הנה תמו יום קרב וערבו" (גם היא מתוך "עיר היונה"), הוא אמר למלחין שהלחן שלו הצליח לשכנע אותו לראשונה שאפשר לחצות את אותו "רווח דקיק של אין תואם" רק באמצעות מוזיקה. את זה אפשר לקרוא בספר "נתן היה אומר" של יעקב אורלנד.
וחוצמזה, יש כבר שותפ/ה?
Reply
התכוונתי לכך שהרבה שירים של אלתרמן הם די חסרי פשר (או שמא אניגמטיים)
בעניין המגורים- הוחלט לוותר על שותפות כליל ולשכור דירה לעצמי (ואכן יש לבלג על כך)
ואשר לכוכבים החוץ- מסתבר שיש לי בבית עותק מהמהדורה המקורית (משנות ה-40)- האם זה שווה משהו, לדעתך?
Reply
Reply
Reply
Leave a comment