אם יש כלל, אך יש עוד שיר: קול בי שח: בוא שב כאן, כתוב! - אין לי זמן, גם אין לי פנאי... עט יש, דף יש, אין ראש טוב.... כל יום, עול לי, רק בו די: כל ליל, בלי נים, גוף בלי מוח "קום!" פה, "שב!" שם, "לך!" או "בוא!" אז אין שיר כי אין בי כוח....
בחיי, לא חשבתי שמישהו ינסה את זה. אני מרגיש קצת אשם - נדמה היה לי שאחד כזה הוא אחד יותר מדי, ועכשיו כבר יש שניים. בכל מקרה, תודה על תשומת הלב. בהצלחה בהמשך הדרך, תהיו מי שתהיו
When I'm old (like, sixty four) And no longer will have hair Will you send a card? or wine? Will you need me to be there? If at Three I'm not yet back, Will you lock the house door? Will you still be here for me When I'm old (like, sixty four)?
השירים הסדירים משתלטים על העולם!
anonymous
November 30 2003, 13:30:05 UTC
מה זה כאן? איש רע אז שר, כל שיר בא אל סוף דל, זר. עם כל הך, עוד נים בי קץ, עם כל הס, בא עוד חטא מר. הב לי שיר של אש גם דם! שבור לי קיר של חוק בן שטות! כל לב חי אז עף עד שם. קרא זאת שוב, אז ברח או מות.
מצטער על הקונוטציות השליליות. באמת ניסיתי לסיים את זה אחרת. וזו בדיוק הנקודה שלי.
Re: השירים הסדירים משתלטים על העולם!antinousNovember 30 2003, 23:48:40 UTC
ככה - קודם כל, קוראים לזה "שיר סדור" ולא "שיר סדיר". שנית - חוקים הם בדיוק מה שמעניין אותי פה. אם אתה מעוניין בשירים של אש ודם, לך קרא חנוך לווין. אני רוצה לבחון מה עושות מגבלות צורניות לשפת השירה. מסתבר שאנשים חושבים שקל לכתוב שירים ממלים חד הברתיות. התוצאות עד כה מוכיחות כי ההיפך הוא הנכון (שירים סדורים אינם חייבים להיכתב בעברית ממלים חד הברתיות - זו התעקשות שלי). שלישית - האם אי פעם התפרצת לבית של מישהו שאתה לא מכיר, קטעת אותו באמצע שיחה אם חבריו וצרחת לו באוזן לברוח או למות - וכל זה מבלי לומר לו מי אתה?
Re: השירים הסדירים משתלטים על העולם!
anonymous
December 1 2003, 00:35:56 UTC
אני מניח שאם הייתי מתפרץ לבית של מישהו ומאיים עליו, בפירוש הייתי נמנע מלהגיד לו את שמי. אלא שלא חשבתי על בלוג ברשת כשווה ערך לבית פרטי.
חוץ מזה כתבתי לך שאני מצטער על הקונוטציות השליליות. באמת חיפשתי משהו יותר מעודן מהשורה האחרונה, אבל היה מאוחר ולא מצאתי שום דבר שהתאים טוב יותר. וזאת בדיוק הבעייה שלי עם חוקים נוקשים כל-כך, שמגבילים את היכולת שלך להביע את הניואנסים של כוונותיך.
בקשר לשמי - הוא לא יגיד לך כלום, ועקב התגובה שלך גם לא אגיב כאן יותר, כך שאין לך יותר עניין בו.
Re: השירים הסדירים משתלטים על העולם!antinousDecember 1 2003, 01:27:06 UTC
כרצונך, אבל לדעתי לא יקרה שום דבר נורא אם תקדיש קצת יותר מחשבה כשאתה כותב. חוקים נוקשים יכולים ללמד אותך משהו חדש, לא כן? בדיוק בגלל זה ניסיתי מה שניסיתי
כרגיל אם בא לך להגיב לי אז למייל
anonymous
June 5 2004, 03:45:01 UTC
רק רציתי לומר שמצא חן בעיני השיר החד הברתי שלך, ועוד כמה שנתקתי בהן ברפרופי - לדוגמא פייגלך הכעך, או זה שאתה מחליף את סדר המילים כל שורה. נראה לי אני גם אנצל אותך בהזדמנות לחדד אצלי כמה קושיות דקדוקיות (או דיקדוקיות:) אז זהו. יאללה ביי adisilberberg@hotmail.com
Comments 16
קול בי שח: בוא שב כאן, כתוב!
- אין לי זמן, גם אין לי פנאי...
עט יש, דף יש, אין ראש טוב....
כל יום, עול לי, רק בו די:
כל ליל, בלי נים, גוף בלי מוח
"קום!" פה, "שב!" שם, "לך!" או "בוא!"
אז אין שיר כי אין בי כוח....
Reply
Reply
Reply
Reply
And no longer will have hair
Will you send a card? or wine?
Will you need me to be there?
If at Three I'm not yet back,
Will you lock the house door?
Will you still be here for me
When I'm old (like, sixty four)?
Reply
Reply
Reply
כל שיר בא אל סוף דל, זר.
עם כל הך, עוד נים בי קץ,
עם כל הס, בא עוד חטא מר.
הב לי שיר של אש גם דם!
שבור לי קיר של חוק בן שטות!
כל לב חי אז עף עד שם.
קרא זאת שוב, אז ברח או מות.
מצטער על הקונוטציות השליליות. באמת ניסיתי לסיים את זה אחרת. וזו בדיוק הנקודה שלי.
Reply
Reply
חוץ מזה כתבתי לך שאני מצטער על הקונוטציות השליליות. באמת חיפשתי משהו יותר מעודן מהשורה האחרונה, אבל היה מאוחר ולא מצאתי שום דבר שהתאים טוב יותר. וזאת בדיוק הבעייה שלי עם חוקים נוקשים כל-כך, שמגבילים את היכולת שלך להביע את הניואנסים של כוונותיך.
בקשר לשמי - הוא לא יגיד לך כלום, ועקב התגובה שלך גם לא אגיב כאן יותר, כך שאין לך יותר עניין בו.
Reply
Reply
נראה לי אני גם אנצל אותך בהזדמנות לחדד אצלי כמה קושיות דקדוקיות (או דיקדוקיות:) אז זהו.
יאללה ביי
adisilberberg@hotmail.com
Reply
Leave a comment