אחד לאחד
מדהים איך הגוף שלי מגיב מיידית ואחד לאחד על היחס שהוא מקבל ממני לפי תפיסתו (לתפיסתי אני מתנהגת אליו מאד יפה כבר למעלה מחודש). ביום שני התקינו לי מזגן בחדר השינה, מה שאומר שבמשך שעתיים עשו לי רעש ולכלוך בחדר שבו אני מבלה את מרבית זמני, בעוד אני מעסיקה את עצמי בתיוק ניירות ומסמכים משלוש הערמות שהתגבהו על שולחן האוכל. אגב, תייקתי עשרות ניירות, זרקתי עשרות ניירות, נותרו מאות ניירות. אחרי שהמתקינים הלכו, ניקיתי שעה את החדר. אני. ניקיתי. ניגבתי אבק עם מטלית, טאטאתי, החלפתי מצעים. לא שטפתי. יש גבול. ראיתי את כל פגמי החדר: המרצפות בגובה לא שווה, רטיבות בקיר ועכשיו גם שני כתמים מכוערים בגלל המזגן החדש, הלכלוך שאני לא מצליחה לנקות בלי שואב אבק (ומה לי ולשואבי אבק? מה היה לי עם היצורים הרובוטיים האלה אי פעם?). אח"כ הלכתי לארוחת צהריים עם רון בסאלם בומביי ואז ליוגה. התוצאה (איסטניסים, רחמו על עצמכם והפסיקו לקרוא מייד): טחורים מדממים בטירוף, לילה של שינה פחות מעמוקה ושלווה, חולשה ועייפות. התעוררתי ב-5:30 מהתרנגול השומרוני החדש ולא הצלחתי לחזור לישון. אתמול עבר עליי בדימומים ודמדומים.
לעומת זאת, אתמול לא יצאתי מהבית, נחתי, נמנמתי במשך היום והלכתי לישון ב-21:00. התוצאה: ישנתי המון שעות, הביקור בשירותים כבר לא עקוב מדם ואני לא עייפה. זה כבר הפוסט השני שאני כותבת היום (הראשון ברשימות).
הבעיה היא שאי אפשר כל החיים לנוח. מצד שני, תמי נשמה, מה כל החיים? את לא מסוגלת לנוח יותר מיומיים רצוף. קודם תנוחי שבוע, ואז תראי מה המצב ואם לא משתפר תקטרי.
אז עכשיו אני נחה עד להודעה חדשה. יוצאת מהבית רק ליוגה. לא קובעת כלום. אחרת, המצב לא ישתפר. בשבועיים שחלפו מאז תחילת מובטלותי לא ממש נחתי כפי שתכננתי. זה היה שליש מנוחה בבית, שליש סידורים (2 שיננית, 1 כירורגית שד, 1 רופא סיני, 2 מוסך, 1 התקנת מזגן, 1 מספרה, 1 שיעור פרטי) ושליש יציאות שאמורות להיות כיף ולמלא מצברים - ואכן היו כיף - אבל גם גזלו כוחות (2 כנסי קהילה, 1 בר מצווה מהצד של דידי ומשפחתו הנפלאה, 2 ארוחות צהריים עם חברים, 1 ערב פרידה מהצוות שלי, 1 ספריה).
אני צריכה להזכיר לעצמי את התכנית המקורית ולא לדלג על שלבים, לא לערבב אותם ולא להקדים את המאוחר:
1. קודם כל מנוחה. רק מנוחה. מינימום אילוצים. כמה זמן? עד שישעמם לי בטירוף ואני ארגיש שיש לי אנרגיה אצורה בגוף שאני מתה לנקז בפעלתנות חוץ דירתית.
2. פרויקטים: החלפת רכב, מעבר לאוכל אורגני, מחזור משכנתא, מכון כושר, טיפול
3. מחשבה על עבודה: מה אני רוצה לעשות, באיזה היקף ותנאים. מהבית או ממשרד, בשעות קבועות או שעות גמישות, עם אנשים או מול המחשב, עם ילדים או מבוגרים.
4. חיפוש עבודה, מציאת עבודה, עבודה.
מה שיוצא כשאני לא מקפידה על הסדר זה שאני מותשת ומתוסכלת מכל פרויקט שלא הולך חלק, לא באמת מתאוששת ונותרת חולנית וחלושה, ומתבאסת מכל מודעת עבודה שאני נתקלת בה.
ולראיה באתי על החתום,
תמי ניניו
וורקוהולית בגמילה
יצור מתפרק, חלוש וחולני
גרפומנית