אלוהים ישמור. אני מבועתת.
זהו פוסט שיתוף במצוקה. שירי, אל תקראי. באמת. זה יעשה לך סיוטים.
קניתי ביום רביעי ספה. הביאו לי אותה ביום חמישי. זו ספה מתקפלת/נפתחת, דמויית פוטון אבל יותר יפה, כחולה, שעלתה לי 450 ש"ח כולל הובלה והגיעה אליי הביתה רק יום אחרי שהזמנתי אותה.
חשבתי שעשיתי את עסקת חיי.
אתמול ניסיתי לפתוח אותה למצב מיטה ושלושה ג'וקים ענקיים יצאו החוצה מהרוכסן. אחרי שכמעט איבדתי את נשמתי, צרחתי כל כך חזק שהשכנה באה בריצה, עליתי על המיטה ולא הסכמתי לרדת, התקשרתי לאמא והתחלתי לבכות לה בטלפון, מיני שיחקה בכולם למוות ואני העפתי אותם החוצה עם המטאטא. היה נדמה לי שראיתי עוד אחד שם בפנים אז סגרתי מהר את הרוכסן וסגרתי את חורי האוורור בצדדים עם מסקינטייפ. כשעשיתי את זה, הרעדתי את המיטה, והמוני נקודות שחורות קטנות נפלו החוצה. עשרות. אולי מאות. ביצי ג'וקים.
התקשרתי שוב לאמא לבכות לה בטלפון. הפעם במצוקה אמיתית. אחר כך התקשרתי לחנות שקניתי ממנה את מדגרת הג'וקים, אף על פי שידעתי שאין שם מדיניות החזרים ושאין אחריות על הספה. הבן אדם שמכר לי את הספה יהיה שם רק מחר בבוקר, ואין עם מי לדבר שם בכלל, רק פקידה מטומטמת. צרחתי עליה. לא עזר.
בא לי למות.
אמא הציעה באבירות לבוא, לעזור לי להוציא את הספה החוצה, להוריד ממנה את הכיסוי (הוא נפתח די בקלות, עם רוכסן), לכבס אותו ולרסס את הספה מבפנים.
הבעיה שאני לא יודעת מה נמצא שם. זה כמו חור שחור. עלולים להיות שם עשרות ג'וקים. אולי יותר.
מיני שומרת על הספה. אני תוהה אם היא רואה משהו זוחל מתחת לריפוד מדי פעם.
אני לא יודעת איך אני אשן הלילה. אני מתה מפחד. חשבתי להוציא את הספה החוצה, אבל אני לא מספיק חזקה לבד, הג'וקים ממילא עוברים בהמוניהם מתחת לדלת, והכי גרוע, אני ממש מפחדת לגעת בה.
איך זה שהיצורים השחורים הקטנים והאיומים האלו יכולים להביא אותי למצב מצוקה קיצוני יותר מכל מה שהכנס וההפקה עשו עד עכשיו?
אמא'לה. אלוהים ישמור. אמא'לה.