זה היה לפנים ולפני שנים,
במלכות על ים ערפלי.
שם דרה ילדה - שמה לא תדע ;
קראתי לה אנבל-לי.
משא-לב אחר מלבד אהבה
לא היה גם לה וגם לי.
ילד הייתי, והיא ילדה
במלכות על ים ערפלי ;
אך ידענו אהוב מכל אוהבים -
אני ואנבל-לי ;
וראונו שרפי המרום בקנאה,
וזעום זעמו לה ולי.
זו הסיבה שהיה מעשה
במלכות על ים ערפלי -
רוח יצא מעבים, וצנן את אש התשוקה
ושכנע את אנבל-לי שזה לא הדבר הנכון בשבילה להישאר איתי במלכות על ים ערפלי והיא לא סיפרה לי על זה חודשיים ולא נתנה לי הזדמנות להגיד משהו בנידון.,
ובאו הוריה, הוריי, אחים, קרובים ורעי,
מבני אצילי גלילי
ולפחות הם נשארו לצידי ושעשעו את לילי
במלכות על ים ערפלי
אין כאשרנו בנוה שרפים -
אבל לה לא נכון וכן דווקא לי ;
היא הסיבה (זה ידוע לכל
במלכות על ים ערפלי)
שרוח בלילה יצא מעבים
והפכה את עולמי - וגם את דעתה של הגברת לי.
אך ידעתי אהוב מכולם, מכולם
שרבו שנותם מגילי
ורבה חכמתם משכלי ;
ואין שרף או שטן בעולם
ואין סער בים ערפלי,
שיגרום לסליחה ושלום לשוב ולשרור בעטרת זהב,
ביני ובין אנבל-לי.
וירח מרום לי לוחש בחלום
שירי זוהר על אנבל-לי ;
לי רומז כל כוכב בקרניו - עיניו
כעיניה של אנבל-לי ;
אך בליל אפילה - עמדי היא כולה,
ואנוח על-יד יונתי הכלה,
בביתנו שלה ושלי -
הוא הקבר על ים ערפלי.
---------------------------------------------------------------------------
אדגר, אני חושב שהמציאות קצת רחוקה מהיצירה המופלאה שלך.
עמית.
וזה כואב.