(no subject)
אחד הפרופסורים אצלם למדתי שנה שעברה (ואולי גם סמסטר הבא, אם אצליח למצוא מקום בקורס שאני רוצה), חוקר בין השאר את מה שנקרא 'חוכמת ההמונים'. זה לא אוקסימורון, מסתבר. תשאלו מספיק אנשים (שדעותיהם אינן תלויות האחת בשני) שאלה כלשהי, נניח מה משקלו של שור מסויים (מחקר קלאסי מלפני כמאה שנה) - והנה, משום מה ממוצע התשובות שלהם קרוב להפליא למציאות.
אז למה, הוא למה, המונים הם כל כך טפשים?
בעוד שיש כמה תיאוריות שבאות להסביר את זה, השאלה שלי כרגע נוגעת יותר לביורוקרטיות. תגידו, נפלתם על הראש? שני מקרים מהשבוע האחרון, המראים גישות מנוגדות לטיפול בבעיה דומה.
א. באיזה יום השבוע שגמרתי ללמוד מוקדם, פגשתי את ר', וקפצתי איתה לאחראית על ענייני נגישות במפוס. או בכלל באוניברסיטה. מסתבר שאותה אחראית יושבת מחוץ לקמפוס, באיזור המנהלה, באיזור אליו אני הייתי הולך ברגל בימים כתיקונם, אבל נו, ענייני נגישות, אז נאלצנו לקחת אוטובוס. ואחר כך, למצוא את הבנין המתחבא במתחם היה לא הכי פשוט בעולם, ולמיטב הבנתי, אין דרך לעקוף את המדרגות המובילות אליו. אני לא טוען חלילה נגד אותה אחראית, שמין הסתם (או לפחות כך אני רוצה להאמין) ניסתה לשכנע את האחראים עליה לסדר לה משרד במקום נורמלי יותר. אבל התוצאה הסופית פשוט דבילית, ברמות קישוניות.
ב. אבל מסתבר שמאמצים את גישתו של קישון בעוד מקומות בעולם. אוניברסיטאות בעולם בדקו שימוש בקינדל במסגרת הלימודים. ההצעה נפלה. למה? כי עוורים לא יכולים לקרוא בו.
הכתבה לא ארוכה, אבל עתירה משפטים כמו:
"...but preventing them from continuing or expanding their use until the blind and visually impaired can use them as easily as students who can see."
"...we must be sure that emerging technologies offer individuals with disabilities the same opportunities as other students."
"Last June, the National Federation of the Blind and the American Council of the Blind joined a blind ASU student in suing Arizona State, alleging that the Kindle's inaccessibility to blind students constituted a violation of federal law."