נער האנימה
לנער האנימה כואבת השן, אבל כשאתה מאחורי מסך אין ממש מה לעשות עם זה, אז כשזה התחיל הוא לא חשב לספר.
כבר הרבה מאוד זמן שהוא נער אנימה, כי כשאתה נער אנימה לרוב אין הרבה להתקדם אליו. יש לו שיער מהמם, כי זה מה שחשוב כשאתה דמות אנימה. זה, ועיניים גדולות, עצובות. פיקסל פיקסל הוא בוחן את הבחוץ בעיניים הגדולות האלה שלו, שערו המהמם מתנופף קלות ברוח של מעבר למסך, ואז הוא מפנה את מבטו בדרמתיות ועיניו צופות אל האנשים שצופים בו.
לנער האנימה כואבת השן, אבל מאחורי מסך אין דבר כזה כירורגים. כבר הרבה מאוד זמן שכואבת לו השן. כשזה התחיל הוא עוד ניסה להתרגל לכאב, להתעלם.
מהעבר ההוא של הצג שלו יש שיר פתיחה והוא נלחם ונלחמים בו, מדברות איתו דמויות, הוא מדבר איתן והצבעים מתחלפים והעלים נושרים והחורף מתחיל והשלג יורד, והוא ערימה של פיקסלים ריקים. ויש גם שיר סיום. ושיר פתיחה.
רק הכאב שבשן מדיר שינה מעיניו. לכאב בשן אין פיקסלים. אף אחד לא מצייר שיני בינה לדמויות אנימה.