הטוסט ועונשו
מחר ייתכן ושופטים אותי על הכנת טוסט. לפחות, אם הרס"ר יזכור את זה. והוא לרוב זוכר דברים.
כן, הכנת טוסט.
וזה אפילו לא על עצם הכנת הטוסט. זה על זה שהכנתי אותו בטוסטר שלא אישר החשמלאי של הבסיס. ארצה לציין שהטוסטר שם עוד מלפני שהתגייסתי, שלא לדבר על זה שגם כל הקצינים והרמד"ים והרשצ"ים ובעצם כל המדור ואנשים מהבניין בכלליות משתמשים בו. אני פשוט אחזתי בטוסט מוכן כשהרס"ר נכנס בסערה, עיניו בורקות בתאוות דמים מטורפת, מחכה למצוא את הקורבן הבא.
הוא גם לקח לנו את הטוסטר. והוא היה מתנת שיחרור ממישהי. טוסטר מסכן.
כל העניין כל כך מגוחך, שאני אפילו לא טורחת להפוך את זה למשעשע או לדרמתי.
מלבד זאת:
המקום אליו אני דוחקת דברים עליהם אני לא מדברת, בפרט על כמה אני מפחדת מהמלחמה הזאת ולשלום האנשים שאני אוהבת שנמצאים אי שם, הולך ואוזל.
מיפ.