עדיין לא קומיקס.
בפרקים הקודמים של "ההכשרה שאינה נגמרת":
הדר נוכחת בטעותה - היא הייתה באמצע קריאתם של ארבעה ספרים ולא שלושה, כפי שחשבה.
מגיפה איומה מתפשטת בקרב בנות ההכשרה, וגורמת להן לשקוע, כתותים שנפלו ממזלג פונדו אל תוך שוקולד חם, לשינה עמוקה.
הדר, שכמובן לא נכנעת למגיפה, במעשה אמיץ, הוגה רעיון נפלא כיצב לעורר את הבנות ולרפאן סופית, אך אז מבינה שבעודן ישנות, ספריהן נותרים חסרי ישע. הדר מבצעת השתלטות עוינת, ומסיימת כמעט שני ספרים.
לאחר מכן, בעוד הדר מתכננת, מטוב ליבה האינסופי, לעורר את הבנות (לא אלאה בפרטים טכניים, אבל התרופה כללה, כיאות, אל-בד), נכנסת המפקדת המקורית ששבה מארץ לא נודעת.
*שיר פתיחה קורע לב*
הבנות מתעוררות כבמטה קסם. "הייתכן שהמפקדת עצמה אחראית לתרדמה המסתורית?" תוהה הדר לעצמה, אך בטרם יכלה להשליך בהירואיות שוקו קדוש על המפקדת ולברר, פותחת המפקדת את פיה ונוזפת על התרדמת. הדר לא נופלת בפח. המפקדת מרושעת, האמינה ללא ספק. המפקדת אומרת לבנות הכשרה לצאת מהחדר, מאחר שבחדר אחר תיערך קבלת דרגה של אחת מבנות ההכשרה.
שקט משתרר במקפיא חדר. מצד אחד, אחת מבנות ההכשרה עומדת לעבור שלב בשירותה הצבאי, ולהפוך מפעורה צעירה להחריד, לפעורה צעירה קצת פחות. ומצד שני - החופש! העולם שמחוץ למקפיא חדר! הבנות, מרגישות כמו שוקולד משובח שאיזה אידיוט שם במקרר ורק עכשיו עמד על העובדה ששוקולד, לעזעזל, לא שמים במקרר, הולכות בחרדת קודש לחדר אליו הופנו, בו נמצאים כל המי ומי של המדור - החל מפשוטי העם, ועד לרמד"ית. זו האחרונה שולחת חיוך אל הלא-כה-צעירה-לעתיד, שמבט של חלחלה חוצה את פניה. הרמדי"ת הייתה ידועה בתחביבה השטני לדקור בנות בסיכה, כדקור האדם את התות במזלג פונדו, בעוד היא מצמידה להן בעזרת הסיכה את דרגתן.
אך לפני שמתחילות הדקירות, לפני שמסתיימים כל הנאומים, אומרת זו הרמדי"ת את המשפט שכפי הנשמע הוא המדהים ביותר שנשמע במדור מעולם.
"ביום ראשון, הרביעי לחודש, יעברו הבנות את מבחן הסמב"צ ויסיימו את ההכשרה."
*זום וקפיאה על פניהן המופתעות של הבנות.*
*שיר סיום קורע לב.*
האם ההכשרה שאינה נגמרת נגמרת? האם הבנות אכן יעברו את המבחן בתאריך שננקב? האם יעברו אותו, ולא יכשלו בו, מתי שהוא לא יהיה? ומתי הדר תוכל לפטור עצמה מקונוטציות אוכל, ובפרט כזה מהסוג המתוק, הטעים והמשמין? כל זאת בפרקים הבאים של "ההכשרה שאינה נגמרת".