איש אחד חושב
עומד בנאדם על צוק וחושב. לא משנה מאיזו עדה. שזוף. עם לבוש מוזנח.
לאו דווקא צוק פר-סה, למרות שהצוק הוא מהמקומות החביבים עליו - והמחשבות העמוקות על משמעות החיים ותפקידו של האדם ושלו בתוכם מתישים: הוא מסתכל ככה על הסימנים שאנשים משאירים על החול בחוף ונכנס עוד יותר עמוק ללופים האינסופיים שלו, כאילו אין רעב באפריקה, אין שטפונות באסיה, אין מלחמה בלבנון. כלום. חושב, והעולם מסביבו ממשיך במסלולו, ופה ושם הוא שומע צחוקים נישאים ברוח, ועלים שנראה כאילו משמשים כזמרי ליווי לאנשים אחרים כשהם עושים "שוּפ, שוּפ". כן.
הוא מותח את הזרועות כאילו להרגיש יותר גדול, ושם את הידיים על הרקות, אולי הן יפסיקו את המחשבות לכמה דקות. הוא ממצמץ פעמיים. הוא לוחש לעצמו מילים לעיתים יותר קשות מכל מה שמישהו אחר יכול לומר.
"מחר, ומחר, ומחר," הוא אומר. וחושב, חושב, חושב.
----
איזה יופי שאפשר לגנוב בלי בושה מ- Tryscer שיודע לכתוב יותר טוב ממני.