אגודה
בעוד כמה ימים יגיעו מספר לא גדול של אנשים לאסיפת האגודה בפנטסיקון, ויבחרו את הוועד החדש של האגודה. עיון בפתיל הבחירות הקרבות יכול ללמד אותנו דבר או שנים על המצב אליה הגיעה האגודה. יש מה לומר על לפחות חמישה אנשים שהציעו את מועמדותם, אבל אני אזכיר כאן אחד בלבד. ישנם כאלה שיתפלאו על הדברים, יש כאלה שלא יבינו איך חל שינוי כזה בעמדה שלי, ויש כאלה שיחשבו שהדברים באים כתוצאה מכעס אישי. על כך אומר שמי שדיבר איתי על הנושאים הנ"ל בשלוש-ארבע שנים האחרונות שמע בדיוק את אותן המילים, באותו הטון. כשאייקון או העומד בראשו נתקלו בהאשמות מכוערות ומצוצות מהאצבע כמו שחיתות וגניבה יצאתי בחוד המתקפה הנגדית, כמו שהייתי עושה היום, אך כלפי פנים, השמעתי לא אחת את הביקורת שלי על הכיוון אליו אייקון הולך והצורה בה הוא עושה זאת. עם הזמן חילוקי הדעות הללו הובילו לקרע ביני ובין אורי ועוד אדם או שנים, ובכל זאת, לא יצאתי באופן פומבי לתקוף את אורי ואת מה שהוא מנסה לעשות אך המהלך האחרון שלו, הצגת מועמדות לוועד האגודה, והתגובות להן הוא זכה, הביאו אותי לכתוב את הדברים הבאים.
אז מה יש לי להגיד על המועמדות של אורי? אני לא מדבר על חוקיות המועמדות, כי אף אחד לא מתעסק עם חוקיות בעמותות שסביבנו, אלא על המניעים ומאלה עולה צחנה. איני בוחן לב וכליות, ואיני יכול לדעת מה מתחולל בראשו של אדם, אבל יש לי את ההשערות שלי, אז הבה נבחן את המניעים. האם בוער לאורי לרוץ לוועד האגודה, כי הוא רוצה "שתהיה בארץ אגודה ישראלית למד'ב ופנטסיה גדולה וחזקה בעלת כוח השפעה"? הרי את מצבה המביש של האגודה, שוויתרה דה-פקטו על מקומה בהיררכיית המד"ב בארץ, אפשר לקשור בלי שום קושי לאורי ולהתנהלות שלו. החוליה האחרונה בשרשרת זו, שבאה בדמות הסכם שמוציא את אייקון מרשות האגודה (אולי לא דה-יורה אבל בהחלט דה-פקטו) הרי מקבע את העובדה השהאגודה כבר לא רלוונטית. אפשר למצוא אנשים נוספים שיחלקו באחריות למצב הזה, ואם אני הולך אחורה, אני יכול לראות את הניצנים לכך כבר ב- 2004, אבל אני סוטה מהנושא. בכל מקרה, הצורה בה אייקון נתפס ע"י אנשים מהקהילה (והתלבטתי האם לשים מרכאות סביב המילה הזאת) היא לא באמת סוד, ואותה אפשר לקשור עוד יותר בקלות לשמו של אורי. ההסכם לפיו אורי מקבל שכר על עבודתו על אייקון הוא גורם נוסף אותו הקהילה מתקשה לקבל. ואורי, כמו אורי, בא ומנסה לעשות מעשה פייגלין במרכז הליכוד - להשתלט מבפנים ולהשתיק את הביקורת. עטוף במילים יפות על "מטרות האגודה" ו"יעדים לעתיד" בשילוב עם "קידום המד'ב" הוא מגיע בשביל מטרה אחת - והיא קידום האינטרסים של אורי, קרי - להמשיך לעשות מה שבא שלו עם אייקון, מבלי לענות לאף אחד. אפשר לסובב את זה כמה שרוצים, אבל קיים ניגוד אינטרסים מאסיבי בין תפקיד מנהל אייקון ובין חבר וועד אגודה. לא תמיד היה כזה, כי אייקון בזמנו עבד במוצהר למען העמותות השונות, אבל כבר שנים שזהו לא המצב, ובוא נחשוב בזכות מי זה כך. זה כמו שגודזילה תרוץ לראשות עיריית טוקיו כשהמצע שלה הוא שהבניינים הרוסים.
"...אגודה חזקה שהיא ארגון-גג לכל חובבי הז'אנר (...) הוא אינטרס חזק של אייקון." אומר אורי. אתם מבינים? האגודה היא אינטרס של אייקון. זה כמו שיו"ר הוועדה למען האישה בכנסת תגיד ש"קיום הכנסת היא אינטרס של הוועדה". אני אגיד לכם למה אגודה היא אינטרס של אייקון. כי עד שאייקון לא יגיע למקום של פסטיבל סרטים בלי כל השטויות מסביב, כמו הרצאות על חובבות (כן, גם באפי), פילקים, אירועי חוצות וכד', עם מימון ממשלתי ומסחרי מסיבי - אייקון צריך מתנדבים והוא אינו במצב שהוא יכול לשלם להם. בשביל זה צריך מתנדבים. ומסתבר שאנשים לא ששים להתנדב כל כך מהר, לא ברמת הניהול וגם לא ברמת הגופר, אם האירוע אינו מקושר להם לקהילה החברתית שלהם. אל פחד, אם וכאשר המצב הבסיסי הזה ישתנה, והאגודה כאמור כבר וויתרה על הבעלות על אייקון, אתם יודעים מה זה אומר -- הכושי כילה מלאכתו לעשות, הכושי יוכל להלוך ולשום לדרך פעמיו.
אפשר לדבר רבות על מצבה האומלל של האגודה, ולמה הגיע למקום שהגיע. אפשר לדון באריכות באנשים שהגיעו עם כוונות טובות (ובאמת אין לי ספק בקשר לכוונותיהם הטובות) אבל לא הראו מספיק כוח כשזה בא להגן על האינטרסים של האגודה - אולי מתוך פחד או חוסר אמונה בעצמם שהם יכולים לשים גבול ולהכתיב תנאים ואולי מתוך ראיה נאיבית שהעומד בראש אייקון שם את טובת האגודה לפניו. זו טעות וזו טעות, ועל טעויות משלמים. עכשיו, במקום לשבת ולחשוב איך מתקנים טעויות כאלה, ממשיכים להסתבך, וכשמגיע אותו אחד כדי לכסות את הפינה האחרונה שעוד נשארה, מה יש לאנשים לומר? נאדה או אפילו יותר גרוע - "אני שמח על מועמדותך". מה אני חושב שהיו צריכים להגיד לו? "תודה, אבל לא תודה, אנו לא מעוניינים בך באגודה או בוועדה, ובמאה השקלים ששילמת", בדיוק כמו שהיו צריכים להגיד לו אי אז בדצמבר האחרון "תודה רבה, אבל אנחנו לא מעוניינים שתמשיך לנהל את אייקון בצורה הזאת". לדמוקרטיה יש זכות להגן על עצמה, ובמקרה הנדון, יש בהחלט ממה להתגונן. אורי טוען לא מהיום לפער בין התדמית שלו כפי שנוצרה בקהילה לבין ה"אורי האמיתי", אבל העובדה היא שאת התדמית הזה אורי טרח וטורח לטפח, והיא עובדת - האנשים שהיו צריכים לפקח על אורי, להציב לו יעדים וגבולות, להורות לו מה כן ומה לא - פשוט פחדו. פחדו והתקפלו. ובמין לולאה המזינה את עצמה, התדמית התעצמה והפכה, מסתבר, למפחידה יותר, והאנשים שממול לא מצאו בעצמם את הכוחות כדי לעמוד מולו.
אני רוצה להבהיר נושא כללי - והוא נושא התשלום. אני התנגדתי כל השנים לתשלום עבור אייקון, ובשל כך גם לא חשבתי מעולם לקבל תשלום עבור האירועים שאני הרמתי, ולעיתים גם לא החזרי הוצאות. היה טוב יותר לו אייקון היה נשאר בסדרי הגודל שמאפשרים את תפעולו ללא תשלום (סדר גודל של בין אייקונים 2003-2005). אבל מגמת ההתפשטות וההתרחבות הלא-פרופורציונלית של אייקון הביאה למצב בו נדרשים כמה אנשים לעבוד על אייקון במשרה מלאה. אז במקום לחזור לגודל הנורמלי החליטו (ובוא לא נכנס לאיך החליטו) לשלם משכורת. אותה משכורת היא עבור עבודה שמתבצעת, ולא גזל או גניבה. הויכוח כאן הוא האם זוהי עבודה נדרשת, וכאן עמדתי היא שלא. אבל בכללי, אם מישהו עובד על משהו במשרה מלאה, הוא ראוי לקבל על כך תגמול. אממה? כפי שהוזכר קצת למעלה, ע"י קבלת תשלום עבור אותו פרוייקט, אתה פוסל את עצמך מלהיות בעמדת השפעה בגוף שמנהל אותך. זהו ניגוד אינטרסים בצורה המובהקת ביותר, כמו שקבלן בניין מצליח יבקש להתמנות למנכ"ל משרד השיכון והבינוי תוך שהוא, או מי מבני ביתו, ממשיך להחזיק את החברה שלו. אז במין חלקלקות פסבדו-משפטית אומר אורי "אני עובד בשביל הסינמטק". בוא נניח לרגע שאכן העבודה של אורי היא עבור הסינמטק - הרי שהסינמטק והאגודה הן לכל הפחות על הנייר שותפות באייקון, ולכן אותו ניגוד אינטרסים קיים גם קיים.
אז כמיטב המסורת, לחצו על כפתור הפאניקה וכמה נשמות אצילות באו, קיבלו את דין התנועה והציגו את עצמם. עידו, יערה, רותם - שלושה אנשים מצויינים, וביחד עם ליאת, קובי ונעמה (את השנים האחרונים אני לא חושב שאני מכיר כל כך, אבל שמעתי דברים טובים) הם יכולים להרכיב וועד בלי personae non gratae, אבל לכל מקרה שלא יהיה, אני חושב שטוב יעשו שם באסיפת האגודה אם יצמצמו את מספר חברי הוועד לחמישה, כך יהיה פחות מקום לשגיאות.
לא בלב קל אני כותב את הדברים. כבר זמן רב אני נוצר את לשוני ונמנע באופן אקטיבי מלדעת דברים על אייקון או על העומד בראשו. לולא אותו פוסט של ורד, ספק אם הייתי יודע על ההתפתחות הזו. גם הטקסט הזה הוא גרסה מרוככת בהרבה מהמקור. לו הייתי רוצה "להכנס" באורי בכל הכוח, הייתי יכול לעשות זאת, אך אין זו מטרתי. אני חושב שהאגודה והחברים בה צריכים לקחת אחריות מחודשת על הסובב אותם וצריכים להבין מה על הפרק, ומהצורה אשר הצטיירה באתר האגודה, נדמה היה לי כי אנשים לא מבינים מה מוטל על הכף. התלבטתי האם כדאי לי בכלל להביע את דעתי והאם למישהו בכלל אכפת ממנה (לא יותר מידי, אני משער). במסגרת אותה התלבטות גם שקלתי איפה לפרסם את זה. בסופו של דבר החלטתי על מקום זה, שהוא שלי. ישנם אנשים שאיני רוצה לבוא איתם בדין ודברים, לא מעניין אותי מה יש להם להגיד ואין לי כוונה כלשהי לענות להם, ופרסום של דעה זו בפורום ציבורי יותר יכול להביא אותי למצב כזה. פה, מצד שני אני מרגיש חופשי לחלוטין לא לענות לתגובות שלא נראות לי או למחוק אותן לחלוטין.
so let the shit hit the fan