(no subject)
נופל אל התהום,
אל גיהנום הנוח
אשר יצרתי לעצמי בחלומי אתמול.
לא מתכוון לחזור -
כל כך לא נוח
להיות שקוף ולהרגיש כזול.
איני יקר לאף אחד,
אינני העיקר,
ומה, אינני עוד סקרן
לראות את המחר.
מה כבר יביא? לאן לרוץ?
והעיקר - למה?
זרקתי פזל - לא רוצה
למצוא את השלמה.
ושוב נשחק בייסוריי,
נחשק בין הסדינים
רוצה לשכוח כל מה ש
כל כך כואב בפנים.
והאמת, עניין של אושר
עכשיו, בין הזמן לבין הנצח,
הוא בדיוק במרחק של
מרחק המחשבה בודדה למצח.