שמרים ועצבים
היום היה יום די מוצלח במעבדה.
השמרים שקיבלתי גדלים טוב, החיידקים נושאי הפלסמידים גם כן. הפקתי מהם DNA בכמות נאותה.
נתקלתי בבעיה קשה כשחיפשתי זן של שמרים שמישהו במעבדה השתמש בו, לא מזמן דווקא. אני צריך את הזן הזה לניסוי ביקורת.
למרבה הצער - הזן נעלם. בדרך כלל, לכל זה אמורה להיות מבחנה קפואה במאגר הזנים. לא מופיע - לא ברשימות וגם לא בפועל. התכתבתי במייל עם האדם שהשתמש בזן. הוא טוען שיש מבחנה כזו.
שוּ, האישה שאחראית על מאגר הזנים, חיפשה איתי ולא מצאה. חשבתי שהתייאשה. אני כבר התייאשתי.
כשלפתע היא מופיעה לידי עם צלחת אגר ועליה מושבות של הזן שאני מחפש. רק אלוהים יודע כמה זמן הצלחת ישבה במקרר. בוודאי כמה חודשים אם לא יותר. באופן עקרוני, נהוג שלא להשתמש בשמרים ששהו יותר מחודש במקרר. אבל זה לא הזמן להיות בררן. לשמרים יש עדיין ריח טוב והם נראים סביר. שמתי כמה מושבות לגידול. מחר נדע.
יום שישי הוא גם היום הקבוע של מועדון העצבים (neuroscience club). בעקרון, אנחנו 5-6 אנשים מהמעבדה (ולפעמים ממעבדות אחרות), שיושבים על בקבוק בירה (או קולה, במקרה שלי) לדבר על מדע. בשישי שעבר דיברנו באופן כללי על התוצאות של עדינה ושל בין וגם מה אני מתכנן. זו היתה שעה וחצי נחמדה. וגם, בזכות השיחה הזו למדתי להכיר את הטכנולוגיה הזו, שבוודאי תשמש אותי בהמשך.
היום היה אפילו יותר נחמד. ניתחנו מאמר שפורסם בשבוע שעבר, וקצת פגע באגו של המעבדה (כי למעשה אנשים ראו את זה כבר מזמן - פשוט לא חשבו שיש צורך לפרסם את זה). אבל מניתוח המאמר הנושא גלש לכל מיני רעיונות אחרים בנוירולוגיה, מיקרוסקופיה, ביופיזיקה של חומצות גרעין ועד לרכילות מדעית ואפילו ספורט. הכל ברוח טובה, בכיף, והפגישה ארכה שעתיים וחצי בלי שהרגשנו (מ-5 עד 7 וחצי בערב).