מסעותי בניו יורק
טוב, מסעות זה ניסוח קצת מטעה. נסיעות לסידורים זה נכון יותר.
ביום שני בערב יצאתי לסיבוב הליכה באזור. המטרה הרשמית היתה לגלות היכן תחנת הרכבת התחתית כדי שאמצא אותה בקלות למחרת בבוקר.
האזור המיידי שבו אני גר (ועובד) רווי בשני דברים עיקריים - מתקנים רפואיים לבני אדם (יש כאן כשלושה או ארבעה בתי חולים במרחק רחוב אחד מהשני) ומתקנים רפואיים לכלי רכב (כלומר מוסכים ומכוני שטיפה). מבלי להגזים, אני חושב שיש באזור המיידי כאן לפחות 20 מוסכים ומכוני שטיפה.
אז הלכתי קצת יותר רחוק (צעידה של כ-15 דקות) עד למרכז המסחרי הקרוב (כיכר ווסטצ'סטר, שם גם תחנת הרכבת)). יש שם דיינרים, סופרים, בנקים, סלוני-יופי, משרדים ועוד כמה שונות. מה שאין שם הן חנויות ספרים וחנויות מחשבים. בסה"כ עשיתי טיול של כשעה וחצי, ועוד כחצי שעה לקניות בסופר אחר כך.
למחרת נסעתי לריברדייל, לשם אני מקווה נעבור לגור. שם נמצא בית הספר כנרת. אני התרשמתי מאוד לטובה מבית הספר. לאחר ביקור של שעה, כולל שיחה עם המנהל, עליתי לבניין (בו נמצא בית הספר) כדי לראות כמה דירות.
זה בניין ענק (בסטנדרטים של הארץ). הדירות פשוטות למדי - רצפת עץ, קירות גבס, מטבח קטן. אבל, חוץ מבית ספר יש בבניין קומת רופאים, יש שם קאנטרי קלאב (הכולל חדר כושר, ספא, בית קפה, בריכת שחייה, מגרשי טניס וסימולטור גולף, אולם כדורסל). המחיר, לצערי, גבוה.
הנסיעה לשם כללה נסיעה בתחתית עד הארלם ואז נסיעה ברכבת חזרה לריברדייל. כולל הליכה אל ומתחנות הרכבת זה לקח שעה וחצי ו-10$. ארוך ויקר.
בדרך חזרה החלטתי לנסות אוטובוס "אקספרס". לקח שעה וחצי (חצי שעה לחכות ושעה נסיעה) עד לתחנת הרכבת, משם לקחתי את הרכבת חזרה לכאן. סה"כ שעתיים וחצי ב-3$. ארוך מאוד ויותר זול. הנסיעה היא בהחלט עקב אכילס של התוכנית לגור שם.
הבוקר שוב נסעתי ברכבת (עם החלפה באמצע) - הייתי צריך ללכת לביטוח לאומי, שנמצא ליד איצטדיון הינקיז. הופתעתי מהמקום. נקי, חדש למראה, מסודר ויפה. ואין תור בכלל. הגעתי ומיד התקבלתי ע"י פקידה חביבה שלקחה את כל המסמכים ואמרה לי "שב עד שאקרא לך". אחרי כ-10 דקות היא בדקה איתי שכל הנתונים נכונים, נתנה לי אישור שהייתי שם והודיעה לי שהכרטיס שלי יגיע תוך שבועיים. ואני כבר חשבתי שאני אבלה שם את כל הבוקר!