הספרים של חיי - חלק ב': חובב הטבע
מאז ומתמיד אהבתי מדע וטבע. כשהייתי בן 7 עברנו לגור במושב, והרגשתי שהגעתי לגן עדן. ההורים שלי השיגו משק גדול (10 דונם) שכלל, בהתחלה, בית קטן, רפת ולול נטושים, שדה עשבים נרחב ומטע אבוקדו קטן.
מבחינתי, זהי היווה קרקע פוריה למחקר - חרקים, זוחלים, מכרסמים קטנים וטורפים קטנים, ציפורים, פטריות וצמחים ושנים ומשונים.
תוכלו להבין אם כן את התלהבותי הרבה כשגיליתי שיש לפחות עוד ילד אחד כמוני בעולם, שאף הגדיל לעשות יותר ממני וגידל כמעט כל סוג של חיה - החל מגורי קיפודים ונחשים ועד לסוסוני ים. הכוונה היא כמובן לג'ראלד דארל.
אני לא זוכר מה היה הספר הראשון שלו שקראתי ובאיזה גיל, אבל אני חושב שזה היה "משפחתי וחיות אחרות", וכנראה בכיתה ה' או ו'. אני רק זוכר שכל כך נהניתי. הכתיבה שלו מלאת הומור, מעניינת ובעיקר - עם הרבה חיות. ואז פשטתי על ספריית המושב וחיסלתי כל ספר שלו שהצלחתי לשים עליו את ידי.
בספר "משפחתי וחיות אחרות", דארל מספר אנקדוטות מילדותו באי קורפו (אחד מאיי יוון). אנקדוטות אלו עוסקות בעיקר בחיות שהוא מצא ו/או טיפל בהן, ואיך המשפחה שלו קיבלה זאת. סיפורים נהדרים על הקרב האולטימטיבי בין גמל שלמה ענק לבין שממית, איך הרגו לו גורי קיפודים כי האכילו אותם יותר מדי, על נחשים שגידל באמבטיה ועל משפחתו המוזרה - אחיו לורנס (הסופר) ולזלי, אחותו מרגו חובבת הגברים וספירו, נהג המונית היווני ש"הצטרף" למשפחה ועוד.
תקצר היריעה (או למעשה, אין לי כוח) לפרט את כל הספרים שלו, אבל כמעט כולם משעשעים ומענייניםץ
לבר המצווה קיבלתי במתנה את ספרו "חובב הטבע".
זהו ספר נהדר לילדים שאוהבים לחקור את הטבע. בעצלותי כי רבה, לא עשיתי הרבה מהדברים המתוארים שם (וגם, כי חלקם לא רלוונטים לאזור מגורי). אבל כן ניסיתי משם כל מיני דברים.
למשל, הנחתי גופת קיפוד ליד קן נמלים כדי שאלו האחרונות תנקינה את השלד. זה לא כל כך הצליח כי העצמות הקטנות התפזרו במהלך הזמן.
פשטתי עור של עכבר וניסיתי לשמר אותו. לפשוט את העור היה קל. לשמר אותו (לברסק), לא כל כך.
ניקיתי גולגולת של כלב, באמצעות בנזין (להמיס את השומן) ואקונומיקה (לחטא ולהלבין). לפני כשנה פלג מצא את הגולגולת בבית הורי וניכס אותה אליו.
ניסיתי גם להרכיב שלד של חיה כלשהי (אני לא זוכר איזו אולי לטאה או מכרסם גדול).
שימרתי באלכוהול נחשים וזוחלים אחרים, ואפילו עטלף שטבע בשירותים אצל אימא שלי לעבודה.
מלבד טיפול בחיות המשק הרגילות (כלבים, חתולים, תרנגולות, אווזים, טווסים, ברכיות, ברברים, שרקנים, תוכים, יונים, דגים, ארנבונים ואיגואנה אחת), גידלתי גם ארבה (שקיבלתי במתנה בחוג אנטמולוגיה בפקולטה לחקלאות), עקרב (שאחותי תפסה בבית ספר), חגבים, עכבישים, תולעים ונמלים.
היה לי אוסף עצמות, אוסף ביצים ואוסף שונות (קיני ציפורים וצרעות, שריון של צב ונשלים של נחשים ועוד כל מיני).
אין ספק שהספרים של דארל היוו בשבילי הוכחה שחקר הטבע זה כיף גדול, וגם עניין גדול, ומילאו שעות רבות מילדותי בהנאה.
אולם, מכיוון שאת כל הספרים שאלתי מהספריה, לא רכשתי אף אחד מהספרים שלו, ולכן "חובב הטבע" הוא היחיד שיש לי בספריה.
מומלץ לכל ילד חובב טבע (וגם למבוגרים).
בפרק הבא - השבוי האנגלי הרוריטני