ילדים, דינוזאורים ושמרים
קשת:
בתור התחלה, ואחרי שהרופאים של קשת קצת הרגיעו אותנו ביום ראשון, הגיעו התוצאות הרשמיות של בדיקת האולטרסאונד שלה. הן לא היו טובות. הרופא שדיווח על זה למירי הלחיץ אותה נורא כאילו זה משהו שדורש טיפול מיידי. לא הצלחנו למצוא נפרולוג ילדים באותו היום, אבל הצלחתי לקבוע תור למחרת, יום חמישי, במרפאה בכרמיאל.
ובכן, מסתבר שיש לה הרחבה קלה של אגני הכליה, וזה עשוי להעיד על reflux - חזרה של שתן מהשלפוחית לכליות. כשלעצמו זה לא מסוכן, אלא אם כן יש לה דלקת בדרכי השתן, ואז זה עלול להגיע לכליות ולגרום שם נזק. מכיוון שהבעיה שלה, אם קיימת, היא קלה, זה אמור להסתדר לבד תוך כמה חודשים, כשקשת תגדל והצינורות יתרחבו. ההשלכה היחידה של זה כרגע היא שאנו צריכים לעשות תרבית שתן בכל פעם שעולה לה החום, כדי לשלול דלקת בדרכי השתן.
בעוד 3 חודשים יש לנו ביקורת אולטרה סאונד. אם יסתדר - מצויין. אם לא, ז צריך לעשות בדיקה לreflux.
חוץ מזה היא בובונת קטנה. היא התחילה להתעניין במוביילים ומשחקים על האוניברסיטה. היא עדיין סובלת מגזים, לרוב באמצע היום ואמצע הלילה. והיא הכי אוהבת כשמפשיטים אותה, בין אם להחליף חיתול או לאמבטיה.
פלג:
ביום חמישי אחרי הצהריים, לקחנו את פלג לגזוז את מחלפות ראשו היפות. כאב לי הלב להוריד לו את השיער הארוך היפה שלו, אבל זה כבר ממש הציק לו והוא כבר מזמן אמר לנו שהוא רוצה להסתפר. פתאום הוא ילד אחר לגמרי. הוא נראה ילד גדול, עדיין יפה אבל הוא סוף סוף נראה כמו בן ולא כמו בת. לא כולם היו מרוצים מהשינוי, אבל הכי חשוב שפלג מרוצה.
בשבת לקחתי את פלג ואילאי למוזיאון המדע בחיפה, המדעטק. יש שם עכשיו תערוכת שלדי דינוזאורים ועוד דברים מגניבים.
יש לציין ששניהם נהנו, אבל אני לא כל כך. הילדים פשוט לא הפסיקו לריב. כמעט בכל מוצג שם שצריך ללחוץ על כפתור או לסובב ידית הם רבו מי קודם, מי לוחץ על איזה כפתור ובכלל. חבל כי בגלל כל הריבים כמעט ולא יצא לי להסביר להם דברים.
המחקר:
אחרי שעבדתי על זה מאז שחזרתי מו"ל, נראה לי שהיום סיימתי עם האיור הראשון במאמר. ממש לפני חצי שעה שלחתי למנחה שלי לביקורת את הגרסה המתוקנת האחרונה (אני מקווה).
עכשיו צריך להתחיל לעבוד על האיורים הבאים. בינתיים אנו גם מחכים לתוצאות שג'ף קולר אמר שישלח לנו ואנחנו צריכים להחליט מה לשלוח לו בתור התחלה.
חוץ מזה, אחרי יותר משנה של עבודה על מערכת הChIP, נראה שסוף סוף הצלחנו להגיע לפרוטוקול שנותן תוצאות עקביות. עכשיו צריך להתחיל להריץ ניסויים. אני מקווה לגמור עם ניסויי הChIP תוך חודשיים.
במקביל אני צריך לסיים ליצור כמה זנים ולעשות כמה ניסויים אחרונים (כלומר אם יעבדו הם יהיו אחרונים) ואז לסיים לכתוב את המאמר, לשלוח לעיתון מוביל (אני רוצה Nature או Science) ולקוות שיתקבל בלי יותר מדי תיקונים.
שנה טובה לכולם.