(no subject)
.
היה הייתה בחורה. היו לך סיבות להפסיק את הקשר, אבל מתישהו הן נראו לא נכונות. מתישהו נראה שעשית טעות. שפיספסת קשר שיכול היה לעשות לך טוב.
רצית לבקש הזדמנות שנייה. כל פעם הייתה סיבה אחרת להימנע מכך. מהצד שלך, מהצד שלה, פעם אחת אפילו משני הצדדים. החזקה ביותר הייתה שנדמה שתמיד יש תסבוכת ברקע, ואת הקשר הזה הבטחת לעצמך לא להרוס בגלל דברים שמחוץ לו. לא שוב.
אני יוצאת מהבית, בעיניים אדומות ופנים שהמים היו אמורים למחוק מהם את שרידי הדמעות שנקרשו. בחוץ שמש ושמיים כחולים ומזג האוויר יפה.
אני מחליטה שנגמרו התירוצים, מכריזה ש"על החיים ועל המוות, ואם לא עכשיו אימתי", ומתקשרת.
ומסבירה, בכנות, למה. ומבקשת עוד הזדמנות.
זעזעתי אותה קצת. (התנצלתי וקיוויתי שהתרגיל שבמהלכו הפרעתי לה לא היה אחד שדורש ריכוז). אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה, ובכל מקרה היא תחזיר לי תשובה.
אני מאמינה שהתשובה שלה תהיה לא. אחיה עם זה. די מרוצה בכל זאת.