מה את מבינה בכלל?lordgromitSeptember 19 2009, 13:38:12 UTC
בשם התחנה המרכזית בירושלים אני מוחה. היא אמנם תחנה מרכזית, אבל שלא כמו ה... דבר הזה בתל אביב שאוטובוסים נכנסים אליו ויוצאים כל הזמן, בזו שבירושלים אפשר ממש... להתמצא. אין שבילים שמוליכים לכיוון ההפוך בדיוק ממה שהתכוונת, או מדרגות שאחרי שירדת בהן אתה מוצא את עצמך קומה אחת למעלה. פשוט קניון קטן רגיל שמשולב עם תחנות אוטובוס (ומכונות שיקוף).
ובפעם הבאה, אם תגיעי גם למרכז העיר, אל תשכחי לפנות כמה שעות בשביל הגלריה לספרות.
קמפוס הר הצופים מציע תחרות לא רעה, אבלm_rejoicingSeptember 19 2009, 21:22:48 UTC
אם כי הנוף יפה יותר והוא הרבה פחות מטונף. כבר פגשתי לארפרים שחולמים בהקיץ על משחק במסדרונותיו - אני עדיין טוענת שזה מסוכן מדי. לא כל מי שצולל למבוך יוצא מצידו האחר.
Re: קמפוס הר הצופים מציע תחרות לא רעה, אבלkenny66September 20 2009, 13:18:41 UTC
הבעיה עם קמפוס הר"צ הוא שאין שום מקום לראות ממנו את הנוף המהמם הזה. בית הכנסת, חלק מהכיתות בגוש 7 למטה במדעי הרוח ואולי חלק מהכיתות בחינוך. רוב הכיתות שם הן חדרים מרובי קירות (ספרתי פעם לא פחות מ-12 צלעות נפרדות באחת הכיתות של חברה) שבתור חלונות יש להן חרכי ירייה שפונים בדרך כלל לחרכי ירייה אחרים.
מי שתכנן את המבנה הזה שכח שאנשים אמורים ללמוד בו.
הנוף הוא בחוץ - ואז צריך לחפש את הדלת הפתוחה הבודדה מ-700 הדלתות המובילות החוצה שיש במקום הזה. כשמצליחים הגמול נפלא, זה נכון.
מהגגות, כמובן!m_rejoicingSeptember 20 2009, 14:58:06 UTC
שנותי באוניברסיטה הפכו אותי לשוכנת גגות. ולצאת זה לא קשה, כל מה שצריך זה להכיר את הדרכים הנסתרות... יום אחד אני אשכתב את הסיפור ההוא שלי על החור בזמן-חלל בלב מבוך הרה"צ למשהו קריא, באמת (הוא קצת היסטרי בצורתו הנוכחית, הוא נכתב בתקופת ההליכה לאיבוד במבוך והלחץ שבא איתה).
בשם התחנה המרכזית בירושלים אני מוחה. היא אמנם תחנה מרכזית, אבל שלא כמו ה... דבר הזה בתל אביב שאוטובוסים נכנסים אליו ויוצאים כל הזמן, בזו שבירושלים אפשר ממש... להתמצא. אין שבילים שמוליכים לכיוון ההפוך בדיוק ממה שהתכוונת, או מדרגות שאחרי שירדת בהן אתה מוצא את עצמך קומה אחת למעלה. פשוט קניון קטן רגיל שמשולב עם תחנות אוטובוס (ומכונות שיקוף).
ובפעם הבאה, אם תגיעי גם למרכז העיר, אל תשכחי לפנות כמה שעות בשביל הגלריה לספרות.
Reply
Reply
Reply
Reply
הבעיה עם קמפוס הר"צ הוא שאין שום מקום לראות ממנו את הנוף המהמם הזה. בית הכנסת, חלק מהכיתות בגוש 7 למטה במדעי הרוח ואולי חלק מהכיתות בחינוך. רוב הכיתות שם הן חדרים מרובי קירות (ספרתי פעם לא פחות מ-12 צלעות נפרדות באחת הכיתות של חברה) שבתור חלונות יש להן חרכי ירייה שפונים בדרך כלל לחרכי ירייה אחרים.
מי שתכנן את המבנה הזה שכח שאנשים אמורים ללמוד בו.
הנוף הוא בחוץ - ואז צריך לחפש את הדלת הפתוחה הבודדה מ-700 הדלתות המובילות החוצה שיש במקום הזה. כשמצליחים הגמול נפלא, זה נכון.
Reply
יום אחד אני אשכתב את הסיפור ההוא שלי על החור בזמן-חלל בלב מבוך הרה"צ למשהו קריא, באמת (הוא קצת היסטרי בצורתו הנוכחית, הוא נכתב בתקופת ההליכה לאיבוד במבוך והלחץ שבא איתה).
Reply
Reply
איזו מהן? לחיפה יש שתי תחנות מרכזיות, צפונית ודרומית. וכן, זה קונספט די משעשע.
Reply
שלוש, למעשה, אם סופרים גם את אגד הישנה (שהיא מקום מטונף והזוי ביותר). אבל אני מתכוונת לזאתי שבחוף הכרמל. תחנת לב המפרץ לא שייכת לחיפה מבחינתי.
Reply
Reply
Leave a comment