לאריניבןלאריניבןלאריניבןלאריניבן!!!!1
היה כנס.
קנינו שני כרטיסים יומיים.
נכנסנו להרצאה על פאדי בחלל, שהיתה נהדרת עד שהתינוקת התעוררה והתחילה לדבר עם המרצה. יצאתי והשארתי את הבנזוג.
אחר כך הלכנו לאכול צהריים.
כשחזרנו התינוקת ישנה, ונכנסתי עם הבנזוג לשמוע פאנל על אוטופיה ודיסטופיה, שהיתה נהדרת עד שהתינוקת התעוררה והתחילה לדבר עם המרצה. יצאתי והשארתי את הבנזוג.
מצאתי בחוץ את נדב אלמוג, וטיילנו לנו בין שני דוכני הספרים ודוכן האגודה. אחר כך מצאנו את רני גרף והגר ינאי, וישבנו ודיברנו על כל מיני דברים, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על כמה אני רוצה להיות בהרצאות עכשיו, עם כולם.
ישבתי לי אומללה ומסכנה, ואז התינוקת עשתה קקי. הבנזוג היה בהרצאה עם החיתולים ולא רציתי להפריע לו, אז ישבתי, אומללה, מסכנה, ועם תינוקת בחיתול מסריח, וריחמתי על עצמי.
ואז היא נעשתה רעבה.
אז ישבתי לי, אומללה, מסכנה, עם תינוקת וחיתול מסריח, והנקתי באמצע החדר בלי כיסוי (כי כבר נמאס לי לכסות את עצמי בכל הנקה), ודיברתי עם אנשים נחמדים אבל בכל זאת הייתי מסכנה, ואז...
ואז...
ואז נעמי הגיעה. ואיתה הגיע לאריניבן. הוא בא, ולחץ את הידיים של כולם, ונעמי הציגה אותי בתור "קרן", ולחצתי את היד של לאריניבן ופתאום קלטתי שאני אמנם עם תינוקת בחיתול מסריח שעדיין מחוברת לאוכל שלה, אבל כבר לא אכפת לי.
לאריניבן התיישב לידי, וכולם דיברו איתו. אני הצלחתי להוציא את המשפט המבריק - I realy like your books, וגם בזה גימגמתי. הוא היה אדמדם ועייף, אבל בכל זאת דיבר איתנו, ומתישהו התינוקת הפסיקה לינוק כך שיכולתי להתלבש מחדש, והיה כל כך מגניב!
ואז הוא הלך, ואחרי חמש דקות כולם יצאו מההרצאות, ולא הפסקתי לספר להם שלאריניבן ישב לידי! ודיבר איתי!
מעודדת למדי, השארתי את הבנזוג עם התינוקת בחוץ ושמעתי פאנל על קו התפר בין פנטזיה למדע בדיוני, שהיה מגניב ביותר. יצאתי, גייסתי את חברי הפאנל ל"עולמות", וקיבלתי את התינוקת חזרה. ניסיתי להכנס למושב החגיגי, אבל התינוקת התעוררה ודיברה אל המרצים, כך שהפסדתי את דברי הפתיחה של נשיא האוניברסיטה, ואת כל השאר.
מצד שני - עדיין ריחפתי מזה שלאריניבן ישב לידי ודיבר איתי, אז לא היה לי אכפת. אם מישהו רוצה דיווח מדויק יותר הוא יכול לבדוק בפורום אורט, אצל המלכה, אצל רץ החרבות, ואצל המלאך האפל. אצל החבצלת לא תמצאו כלום כי היא הבריזה.
הבנזוג נכנס לפאנל, ואני נשארתי בחוץ עם הנסיכה. דיברנו על כל מיני דברים (שחלקם היו לאריניבן), ואז הפאנל נגמר, ומי יצא החוצה?
נכון - לאריניבן!
עמנואל לוטם הושיב אותו על הקוביות האדומות שאני ישבתי עליהן קצת לפני כן, והאלה הוורלונית ועוד כל מיני אנשים שהם לא לאריניבן התיישבו מסביב ודיברו איתו, ואני חושבת שגם אני אמרתי משהו, אבל אני לא בדיוק זוכרת.
ואז נעשה מאוחר, וכולם התפזרו ונעמי ניגשה אלי ושאלה אם אנחנו רוצים להצטרף לארוחה עם לאריניבן. הבנזוג ואני נדרשנו להתייעצות מהירה, שכללה בעיקר הפעלת שיקול דעת מתון מצד הבנזוג וקיפצוצים מצדי.
הקיפצוצים ניצחו.
הלכנו למסעדה אי שם ברחוב המלאכה בתל אביב, וישבנו עם לאריניבן ואנשים שהם לא לאריניבן (הנסיכה (!), האלה, עמנואל, נעמי, קרנאמבר, אמיר, ואולי עוד אנשים, אני לא בטוחה). דיברנו על כל מיני דברים, ואני די בטוחה ששאלתי אותו כמה דברים, וגם הבנזוג אמר משהו. התינוקת בכתה מדי פעם, ובסוף הארוחה נגמרה ונסענו הביתה, ורק כאשר נכנסנו למיטה הבנתי -
פגשתי את לאריניבן!!