Jul 06, 2006 18:09
מחר בבוקר יש לי טיסה!
התכנית היא כדלקמן:
טיסה בבוקר, יום באיסטנבול, יומיים בבנגקוק (שאהבה נפשי) ואחר כך פני מועדות למנילה, לפגוש את שאר הארניסדורים. טל ייצטרף מאוחר יותר, משום שיש לו 'מיכאל' ללכת אליו.
אורך הסמינר הוא עשרה ימים, שבהם אוכל לבחור לאילו שיעורים להכנס (ז"א: חרבות, חרבות, חרבות) מטרתי היא לצאת משם לוחמת מדופלמת, משום שבחודשים האחרונים ממש לא השקעתי בארניס (בלשון המעטה). הסמינר מתקיים ליד הר געש, שנמצא באי שנמצא באגם שנמצא באי. זו פעם ראשונה שסמינר מסוג זה מתקיים, מגיעים גרנד מאסטרס מכל העולם שהסכימו לא להרוג אחד את השני עם סכיניהם. היום גיליתי שמגלן נהרג בקרב סכינים עם מנהיג פיליפיני. תמיד חשבתי שאיזה שבט ברברי אכל אותו. זה די מגניב אותי בצורה פרוורטית כלשהי.
אוכל לקחת שיעורים מכל מיני סנסיים פיליפינים שאינם יכולים לצאת מהפיליפינים. מלבדי ומלבד טל, באים גם אחותי, שני מדריכנו האהובים ועוד שני בחורים (שאחד מהם הוא קרוב-רחוק שלי, כפי שגילינו לאחרונה).
נראה לי שיהיה כיף. זו חוויה חד פעמית, כמה טוב שהתפטרתי.
לאחר הסמינר, סידרתי שטל יישאר עוד שבוע, כך שנטייל קצת ואז הוא חוזר ואני נשארת. אני זקוקה לחופש, שקט וזמן מחשבה רצינית. לא עברה עליי שנה קלה. איני יודעת לאן פני יהיו מועדות, אולי פיג'י, בהוטן, בורמה - אין לדעת. בכל מקרה אני צריכה לחזור עד תחילת ספטמבר, היות ונרשמתי ללימודי עיצוב אופנה (מדובר במסלול של שנה וחצי שבסופו מקבלים תעודת מעצב אופנה).
אינני יודעת 'מה הלאה', כפי שהרבה שואלים אותי. נראה.
בינתיים אני מתרגשת לקראת בנגקוק. התקשרתי לגסט האוס שלי (שבו ביליתי תקופה של חצי שנה, לא רצוף) ממש גרתי שם, היה לי חדר משלי והכל. אפילו בעלי הגסט האוס סידר לי עבודות (הו, זה נשמע כה קינקי).
היום התקשרתי ושמחתי עד מאוד כשזכרו אותי (בכל זאת עברו ארבע שנים...). פוט (הבעלים התאי) אמר לי "O, Neta from Israelll, I remember youuuu, pretty girlll..." אני מאוד מקווה שלא אאכזב, לפני חמש שנים הייתי צעירה, חופשיה ומאושרת, אני מקווה שלא השתניתי לרעה. אני קצת חוששת, כי התאים מאוד ישירים וכנים. פעם חזרתי מויאטנם לאחר שלא ראו אותי חודש, העלתי קילו או שניים וישר קיבלתי תגובות של: "Oh Neta, Pumpoi, No sexy no more" פומפוי זה שמנה. בשבילם להגיד שהעלת במשקל זה כמו להגיד למישהו שהוא הסתפר...
בקיצור נראה. הם שומרים לי את חדר שמונה, אני תוהה האם פוסטר Lord of the Rings שתליתי שם עדיין נמצא.
אני ממש מתרגשת מגל הנוסטלגיה שבוודאי ישטוף אותי, אך ישטוף לטובה או לרעה?